גיורא מגירוביץ (מגור)

*****

הגעתי להדסים עקב פטירתו של אבי.

המדריך היחיד שאני זוכר הוא גדעון. אני זוכר פחות את בית הספר ויותר את פינת החי, שם ביליתי רבות. גם החמור עם העגלה היה  חוויה נפלאה. רכבנו על העגלים ברפת, השפרצנו חלב על החבר'ה מעטיני העיזים. שיחקנו 'שני דגלים'  ו'חמור ארוך' על המדשאה מול חדר האוכל, החלקנו, בעזרת קרטון, על הדשא התלול ליד הבריכה וכמו כן גם החלקנו על הישבן בחדר המקלחות כשמרחנו סבון נוזלי על הרצפה. מפעם לפעם היינו מציצים למקלחות של הבנות. בלילות היינו צובעים את החבר'ה עם משחת נעליים ומשחת שיניים שהיתה שורפת את העור, וגם הנחנו דלי עם מים מעל הדלת כשהיא פתוחה מעט... אני זוכר את משחקי החברה והקראת סיפורים  מפי המדריך.  אני זוכר את חווית ריקודי העם בימי ששי, את כל המשחקים כמו 'גוגוים,'  'דודס,' גולות ועוד, וכדורגל כמובן.

זוכר את החדר שבנינו באסם מערימות חציר, ושם המתקנו סוד...

מה יש לומר? הדסים היתה  חווית ילדות נפלאה שמחממת את הלב עד עצם היום הזה.                  

(אפריל 2025)