זהבה הרבסט (ישראלי)

*****

הדסים- היא  פינה חמה  מאוד בלב.

אחרי כיתה ח' נשלחתי ללמוד  בתיכון בויצ"ו  בנחלת -יצחק שבתל אביב. שם , בכיתה ט' , הכרתי בנות שהגיעו לויצ"ו מהדסים.

לקראת החופש הגדול, אבינועם קפלן הגיע לויצ"ו בתל אביב, להציע לבנות האלה, יוצאות הדסים, לבוא ולעבוד בקיטנה שתיפתח בחופש הגדול. גם אני הצטרפתי.

אבינועם ריכז את כל המדריכים, ואני התיידדתי איתם. בהמשך, אבינועם הציע לי להישאר בהדסים. אחרי ראיון עם כמה מורים ועם רחל שפירא- התקבלתי.

היו אלה השנים הכי יפות שלי: המורים היו נהדרים, קשובים ורגישים במיוחד. הלימודים היו מעניינים. האווירה היתה טובה.

בין ילדי הקבוצה היתה אחווה נהדרת, הרבה בזכות המדריכים שחיבקו ועטפו אותנו באהבה. המדריך שלנו, ואשתו גרו איתנו באותו בית בבית חנון.

גם בחופשים נשארתי לעבוד, כדי לממן את הלימודים שלי בהדסים (2 הורי חלו בשחפת, ולא היה מי שישלם...)

עבדתי בדיר- הייתי רועת צאן.( ולימים, כשעברתי לקיבוץ, הייתי רועה) .

החגים בהדסים היו נפלאים. אני זוכרת את גיל אלדמע,  את משה זעירי עם סיפוריו הנפלאים במוצאי שבת.

כיום אני מפונה במלון על יד רגבה (אנחנו , תושבי הקיבוץ מפונים עקב המלחמה).

(נובמבר 2024)