ירמיהו (ירמי) וייסמן

*****

אני, ירמיהו וירמיהו שפירא (המנהל)- קרויים על שם אותו סבא.  זאת הסיבה שהגעתי דווקא להדסים.

למרות הקירבה המשפחתית, לא קיבלתי שום הנחה, וזה ממש בסדר בעיני.

אני זוכר כמה דמויות מאוד משמעותיות בהדסים:  המדריך הראשון שפגשתי-  חיים קודריאנו  שהיה ממש מנטור לחיים שלי. הוא לימד אותי לא להתייחס לדברים שאומרים אחרים. השיעור הזה  מלווה אותי כל החיים.

אני זוכר  לטובה מבית הספר את אפרים גת, המורה לכימיה,  שלימד אותנו איך החומר מתכתב עם החיים.

שטיינברגר שלימד אותנו תלמוד בצורה מעניינת ביותר.

חווה דותן שאף אחד לא יכול היה שלא להבין מתימטיקה.

זיכרון נוסף הוא חבורת הילדים: התגבשנו כקבוצת ילדים עם אחריות אחד לשני, עם מחוייבות לחפות האחד על השני בכל מעשי השובבות.

לימודים? אני החלטתי שאני לומד רק ב-י"ב , לבגרות. עד אז חייתי את החיים  עם כל מעשי השובבות. למשל , כמנהל המשמרות בלול, בימיו של דוד פרנקפורטר, חלק מתפקידי היה לרשום כל תרנגולת שמתה, ולקבור אותה. פעמים רבות רשמתי שתרנגולת מתה, ואנחנו , חבורת הילדים, נהנינו ממנה בקומזיץ שערכנו...

 וכמו שהבטחתי לעצמי, בכיתה י"ב התחלתי ללמוד . לבחינות הבגרות למדנו במחסן הבגדים שבקבוצת הרכבת.

(יולי 2025)