שמעון פוליבודה

*****

הגעתי להדסים ממוסד 'אהבה' שבקרית ביאליק.

המפגש הראשון שלי עם הכפר היה בהליכה מהכביש על חולות החמרה החמים, כשרגלי טובעות בתוכן. התרגשתי למראה מרחב הדשאים הירוקים והבריכה הכחולה.

שובצתי לקבוצה של תלמידי כיתה י', כך שעם תלמידי כיתתי נפגשתי רק בלימודים.

שלום דותן, המורה לתנ"ך, זכור לי במיוחד כמורה מאתגר ומעורר מחשבה: כאדם, ידע להקשיב ולהתייחס בחיבה אלי.

חג השבועות היה אירוע בכפר והרשים אותי בשילוב התרבותי שכלל: מוזיקה, ריקודים, מקהלה של גרי, ובשל תחושת היחד שהטקס הביא.

הריקודים ביום ששי בערב, כשגרי מנגן באקורדיון מבעד למטפחת, כי האצבעות הזיעו לו. כולנו רקדנו בהתלהבות גדולה באולם הספורט.

זכור לי שעבדנו 4 שעות כל יום. חלק מהימים בבוקר וחלק מהצהריים.

הספרייה היוותה מקום חשוב ומשמעותי עבורי. ביליתי בה שעות רבות. אלה הספרנית, לעיתים קרובות, רכשה ספרים שהיה לי עניין בהם.

אחת לחודש, בשבת בבוקר, הביאו נגנים מהפילהרמונית אשר ליוו את הנגינה בהסבר והעשירו את העולם התרבותי. מאוד אהבתי את המפגשים האלה.

כפר הנוער הדסים הפך לחלק משמעותי וחשוב בחיי והוא פינה חמה עבורי.

(מאי 2024)