רוחמה דנקנר (גולדמן)

*****

המורים שלנו

היו לנו מורים שאף פעם לא שכחתי (לאו דוקא בגלל התורה שהרביצו בנו).

אלכסנדר – מורה לכימיה – אני זוכרת היטב שפעם ניגש אלי והסביר לי שלא נאה לבוא לביה"ס במכנסים קצרים.

דב, (לא זוכרת את שם משפחתו, אולי סיניבר) – מורה מעולה להסטוריה ותלמוד -מקצועות אהובים עלי. עד היום אני זוכרת שחניבעל הובס בקרב זאמה בשנת 202 לפנה"ס, כי דב נתן בהם סימנים ""Zama Oh Zama.

זאב אלון – המורה לספרות ולשון – אני זוכרת אותו היטב, אבל לא את אף אחד משיעוריו. חוץ מפעם אחת כשהיתה מגיפת כינים בהדסים ולא התייחסנו יפה למי שחטף כינים ואז זאב אלון סיפר לנו איך כשהיו במחנות ההשמדה לכולם היו כינים וקצת ממה שעבר עליו שם. זה הרשים אותי יותר מכל שעורי הספרות והדקדוק.

שלום דותן לימד את עשרת הפרקים הראשונים של ספר בראשית באופן מעורר השראה. חלק ממה שלימד פשוט נחרט בזכרוני.

אוטו קראוס – המורה הכי אהוב עלי. זוכרים את הכלבים שצייר כדי להסביר את מבנה המשפט האנגלי? ואת יוליוס קיסר? עד היום אני יכולה לדקלם חלק מהסונטות של שייקספיר ואת הפתיחה של ההספד של מארק אנטוני. אוטו היה אדם מאד מיוחד.

גבריאל שביט - לימד ביולוגיה בכתה ט' ואולי גם י'. מוקדם בשבת בבוקר היינו הולכים איתו להקשיב לציוץ הציפורים ולהגדיר צמחים. היכולת להכיר ציפורים וצמחים נטעו בי תחושה מיוחדת של שייכות לסביבה.

אפרים גת – המורה לביולוגיה וכימיה.לפני כמה שנים ראיתי סרט על חסידי אומות העולם ובו ראיינו את אפרים. הוא סיפר איך שתי נשים פולניות החביאו אותו בארון בזמן המלחמה. אחרי המלחמה עליית הנוער ממש תלשה אותו מידי שתי הנשים שהוא מאד אהב. בסרט, הוא נפגש איתן בפולניה.

ספטמבר 2024