לִפְנֵי שֶׁאָכַלְנוּ מֵעֵץ הַדַּעַת
הָיוּ הַמִּלִּים עֲרֻמּוֹת
לְלֹא בּוּשָׁה.
וְזֶהוּ שִׁיר הַשִּׁירִים
קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים.
אבינעם מן
אַגָּדַת שִׁיר הַשִּׁירִים
מַנִי גַּל, עֵין-גֶּדִי
בְּעֵין-גֶּדִי, נְוֵה-מִדְבָּר קָסוּם עַל חוֹפוֹ שֶׁל יַם הַמֶּלַח, מָקוֹם בּוֹ גָּדֵל הַכֹּפֶר הָרֵיחָנִי, חַיָּה לָה נַעֲרָה בְּתוּלָה וִיְפַת-מַרְאֶה. אָהוּב הָיָה לָהּ לַנַּעֲרָה, נַעַר מֵרוֹעֵי הָעִזִּים שֶׁבַּכְּפָר. נָאֶה ונָעִים הָיָה הַנַּעַר, ואַהֲבָה גְּדוֹלָה וְעַזָּה שָׂרְרָה בֵּין הַשּׁנַיִים. לֹא נְשׂוּאִים הָיוּ, וַאֲפִלּוּ לֹא נִתְאָרְשׂוּ, וּכְמִנְהַג הַמָּקּוֹם לֹא מִמְּשׁוּ אֶת אַהֲבָתָם בְּמַגָּע, אֶלָּא רַק בְּמַבָּטֵי-עֵינַיִים וּבְדִבְרֵי אַהֲבָה לוֹהֲטִים וְכֵנִים.
וַיְהִי הַיּוֹם, וְהַנַּעֲרָה יָרְדָה אֶל גַּנָּהּ, לָשֶׁבֶת בֵּין שִׂיחֵי הַכֹּפֶר וְלַחֲלוֹם עַל אֲהוּב נַפְשָׁהּ. וְהִנֵּה הִקִּיפוּהָ אַנְשֵׁי-הַחַיִל שֶׁל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הַיּוֹשֵׁב בִּיְרוּשָׁלַיִם. נָשְׂאָה הַנַּעֲרָה הַיָּפָה חֵן בְּעֵינֵיהֵם, וַיַחְטְפוּהָ וַיְּבִיאוּהָ אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.
וְהַנַּעֲרָה בּוֹכִיָּה וּמִתְחַנֶּנֶת עַל נַפְשָׁהּ. חוֹלַת גַּעְגּוּעִים הִיא אֶל דּוֹדָהּ, בְּחִיר לִבָּהּ אֲשֶׁר בְּעֵין-גֶּדִי. וּבְדִמְיוֹנָהּ רוֹאָה הִיא אֶת אֲהוּבָהּ יוֹצֵא לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ, עוֹלֵה אֶל הֶהָרִים, נִכְנָס אֶל תּוֹךְ הָעִיר וּמִתְגַּנֵּב אֶל הָאַרְמוֹן. הִיא חוֹלֶמֶת עַל שִׁיבָתָהּ עִם אֲהוּבָהּ לְעֵין-גֶּדִי, שָׁם יֹאהֲבוּ זֶה אֶת זוֹ בְּאֵין מַפְרִיעַ.
הַסְּתָיו עָבַר, הַגֶּשֶׁם חָלַף לוֹ, וְהַנַּעֲרָה שָׂמָה נַפְשָׁהּ בְּכַפָּהּ, נִמְלְטָה מֵאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, הִתְחַמְקָה מֵעֵינֵי הַשּׁוֹמְרִים עַל הַחוֹמוֹת, וְיָרְדָה אֶל הַמִּדְבָּר. עִם שַׁיָּרוֹת רוֹכְלֵי הַבְּשָׂמִים הָלְכָה בַּמִּשְׁעוֹלִים הַגּוֹלְשִים מַטָּה אֶל הַבִּקְעָה, וְשָׁבָה אֶל בֵּיתָהּ שֶׁבְּעֵין-גֶּדִי. שַׁחַר עָלָה, נָסוּ הַצְּלָלִים, וְהַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל חֲצֵרוֹ שֶׁל דּוֹדָהּ. שָׁם, תַּחַת הַתַּפּוּחַ, מְצָאַתְהוּ יָשֵן.
מִי שֶׁחָלַם
מִי שֶׁחָלַם אֶל חֵיקֵךְ
בְּטֶרֶם שֶׁלָּחַם
וְטָעַם דֻּבְשֵׁךְ מִן הַמִּדְבָּר
מִמְּשֻׁלַּשׁ הַכָּחֹל וְהֶעָמֹק שֶׁל יָם
הַמֶּלַח
שֶׁאֶת שִׁיר-הַשִּׁירִים מֵרֵר בִּבְכִי-עֶרְגוֹנוֹת
שֶׁהָפַךְ יוֹנַת-אֵלֶם
הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה
וְלִי הָאַחַת רְחוֹקָה רְחוֹקָה הָיְתָה
מִי שֶׁנִּפְשְׂקוּ אֶצְבְּעוֹתָיו בִּשְׁחוֹר הַלַּיִל
לְדָרוֹם וּלְמִזְרָח
נָמַסּוּ אֵיבָרָיו וּלְבָבוֹ בְּאַהֲבוֹ
שֶׁעֲטַפְתִּינִי כְּטַלִּית בְּעֵת שַׁחֲרִית
וְרֶטֶט הֶבְלֵךְ בִּמְחוֹשֵׁי עָרְפִּי
כִּי גְּאַלְתִּינִי
אליעז כהן
אַהֲבָה בַּגַּן
פרקי-שיר מתוך שיר אהבה ל"גן שיר השירים" שלנו בכפר עציון
אליעז כהן
*
רְאִי אַהֲבָתֵנוּ עֲמֻקַּת הַשֹּׁרֶשׁ.
רְאִי אַהֲבַת כָּל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם.
עַל סַלְעֵי קְדוּמִים, בֵּינוֹת אֵלָה וָעֹלֶשׁ
נִרְשְׁמוּ סוֹדוֹת שֶׁאוֹי לִמְגַלָּם
*
זְמַן רַעֲוָא דְּרַעֲוִין שֶׁל שַׁבָּת בֵּין הָעַרְבַּיִם.
זְמַן בּוֹ נַסּוּ הַצְּלָלִים.
עֶלֶם וְעַלְמָה יוֹרְדִים לַגַּן
וְאֵין מִלְּבַדָּם עוֹד בָּעוֹלָם
*
בֵּין חֲוַוחֶי הַסֶּלַע, בְּסֶתֶר הַמַּדְרֵגָה
עַל מַצָּע בַּלּוּט וּבֵין עֲלֵי אֵלָה
מִסְתַּמֶּקֶת בְּאַדְמִימוּת הַסְּתָו
אַהֲבָה נַעֲלָמָה
*
לִפְעָמִים רָאִיתִי אֶת שָׁלוֹם קַרְנִיאֵל** יוֹשֵׁב עַל סֶלַע, מִתְבּוֹנֵן
לֹא רָחוֹק מִשָּׁם, יוֹסֵף דַּמַסְט** אוֹסֵף זְרָעִים לְתַרְמִילוֹ
עָנָן אָפֹר שֶׁעָלָה מִשְּׁמֵי צָפוֹן
עוֹד לֹא בִּשֵּׂר עַל הָרָעָה
*
גְּבוּלוֹת מַמְלֶכֶת אַהֲבָתֵנוּ אֵינְסוֹפִיִּים
וְגַם בְּרוּרִים נוֹרָא:
לוּלִים מְקַרְקְרִים מִצַּד צָפוֹן
הַדֶּשֶׁא הַגָּדוֹל מוֹשֵׁךְ אֶל יָם
כְּרָמֵי הַוָּאדִי מְפַתִּים מִן הַמִּזְרָח
וְכָל הַבְּרָכָה נִפְתַּחַת אֶל הָעֵמֶק, אֶל תֵּימָן
*
אַרְבַּע עוֹנוֹת אַהֲבָתֵנוּ נִצְבָּעוֹת מִן הַפְּרָחִים:
לֹבֶן הֶחָצָב הָאֶלוּלִי
צְהֹב הַחֶלְמוֹנִית שֶׁל פֶּתַח-חֹרֶף
סָגֹל-הָדוּר שֶׁל אִירוּס הַנִּסִיּ הַנִיסָנִי
עִם כְּחֹל הַקַּיִץ אֲשֶׁר לַבַּרְקָנִים
*
רְאִי עַכְשָׁו יוֹרְדִים לְכָאן הַנַּעֲרָה וְנַעַר
גְּמִישִׁים, שְׁזוּפִים, יָפִים
מִמֶּנִּי וּמִמֵּךְ.
אֶל חֵיק אַיֶּילֶת וְיָעֵל בָּאִים עִם שַׁחַר
אֶל סוֹד הַגַּן, מִן הַמְּגִלָּה הַהִיא
אֱלֵי סוֹדֵךְ
*- "גן שיר השירים" היה גן בוטני ובו סלעי-ענק ששימש גן לאוהבים לחלוצי כפר-עציון הישנה (תש"ג-תש"ח). בשובם של הבנים אחר מלחמת ששת הימים ייסדו מחדש את הגן.
**- שלום קרניאל ויוסף דמסט היו ממובילי הרוח והמעש ב"קבוצת אברהם", שהקימה את כפר עציון דאז. נפלו במלחמה על גוש עציון בתש"ח. בניהם-יתומיהם היו בין מחדשי הכפר, ונכדיהם, שלום קרניאל ויוסי דמסט, הנושאים את שמם, חיים ומגדלים את ילדיהם בכפר עציון המתחדשת.
זֹאת הַפַּעַם – קובי וינר
זֹאת הַפַּעַם
זוֹג אֲנִי וְאַתְּ עִנְבָּל
וְכֹל הַלַּיְלָה אָנוּ מִתְפַּעֲמְנִים.
זֹאת הַפַּעַם,
כְּאָדָם וְחַוָּה
נִשְׁקָפִים בְּאֶגְלֵי טַל
מִתְהַדְּדִים בְּרִבּוֹא
מַקִּישִׁים וְלֹא מִתְבּוֹשְׁשִׁים
זֹאת הַפַּעַם,
כְּפַעֲמוֹן זָהָב, וְרִמּוֹן
לְרַקָּתֵךְ, יָפָתִי.
שיר 32 מתוך המחזור "תַּנַ"ךְ תַּנַ"ךְ, אִתָּךְ אִתָּךְ וּמִדְּרָשִׁים אֲחֵרִים" / יהודה עמיחי
מְשׁוֹרֵר שִׁיר הַשִּׁירִים מֵרֹב שֶׁחִפֵּשׂ אֶת זוֹ שֶׁאַהֲבָה נַפְשׁוֹ,
נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ וְיָצָא לִמְצֹא אוֹתָהּ לְפִי מַפַּת הַדִּמּוּיִים
וְהִתְאַהֵב בַּדִּמּוּיִים שֶׁבְּעַצְמוֹ דִּמָּה. הוּא יָרַד לְמִצְרַיִם
כִּי כָּתַב "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּימִּיתִיךְ", וְעָלָה לַגִּלְעָד
לִרְאוֹת אֶת שַׂעֲרָה הַגּוֹלֵשׁ, שֶׁכַּתָב "שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים
שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד", וְעָלָה בְּמִגְדָּל דָּוִד כַּכָּתוּב,
"כְּמִגְדָּל דָּוִד צַּוָּארֵךְ" וְעַד הַלְּבָנוֹן הִגִּיעַ וְלֹא מָצָא
מָנוֹחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "אַפֵּךְ כְּמִגְדָּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה
פְּנֵי דַּמָּשֶׂק", וּבָכָה בְּמַפָּלֵי הַמַּיִם
שֶׁל עֵין-גְּדִי כִּי כָּתַב, "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת
אֶת הָאַהֲבָה הַזֹּאת", וְחִפֵּשׂ יוֹנִים בְּבֵית-גּוּבְרִין
וְעַד וֶנֶצְיָה הִגִּיעַ כִּי כָּתַב, "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי-הַסֶּלַע."
וְרָץ לַמִּדְבָּר כְּמוֹ שֶׁאָמַר, "מִי זֹאת עוֹלָה
מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן". וּבֶדְוִים חֲשָׁבוּהוּ
לְאַחַד הַנְּבִיאִים הַמְּשֻׁגָּעִים וְהוּא חָשַׁב
שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. וְעֲדַיִן הוּא נוֹדֵד נָע וְנָד
וְאוֹת הָאַהֲבָה עַל מִצְחוֹ. וְלִפְעָמִים הוּא מַגִּיעַ
אֶל הָאֲהָבוֹת שֶׁל אֲחֵרִים בִּזְמַנִּים אֲחֵרִים וְהִגִּיעַ
גַּם אֶל בֵּיתֵנוּ שֶׁגַּגּוֹ שָׁבוּר עַל הַגְּבוּל
בֵּין יְרוּשָׁלַיִם וִירוּשָׁלַיִם. וְלֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ
כִּי הָיִינוּ חֲבוּקִים, וְעֲדַיִן הוּא נוֹדֵד וְצוֹעֵק
"הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" כְּמוֹ מִתּוֹךְ שַׂק עָמֹק
שֶׁל שִׁכְחָה. וּמִי שֶׁכָּתַב "עַזָּה כַמָּוֶת אָהֲבָה"
רַק בַּסּוֹף הֵבִין אֶת הַדִּמּוּי שֶׁדִּמָּה
וְהֵבִין וְאָהַב וּמֵת (הַנִּמְשָׁל הִתְפּוֹצֵץ עִם הַמָּשָׁל).
קישורים
שדיים בקערת הפסח - פרופ' רוחמה וייס