טפו באב - דודו פלמה
לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל
כְּחַמְּשָׁהּ עֶשֶׂר בְּאָב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים
שֶׁבָּהֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת
בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ
אֶת מִי שֶׁאֵין לו
וּמַה הַיּוֹם מַה, לְאָן יֵצְאוּ אֵלֶּה
שֶׁאֵין לָהֶן כְּלֵי לָבָן שְׁאוּלִין
וּמַה מְחִירוֹ בַּשּׁוּק הַחָפְשִׁי שֶׁל בֶּגֶד לָבָן שָׁאוּל,
וְהַבּוּשָׁה שׁוּב אֵינָהּ מַסְתִּירָה פָּנֶיהָ,
וְאֵיךְ תֵּצֵאנָה הַבָּנוֹת לַכְּרָמִים
בִּבְגָדִים שְׁאוּלִין וּלְמִי כְּבָר אִכְפַּת
שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ לְכָל הָרוּחוֹת מִי שֶׁאֵין לוֹ בְּגָדִים שְׁאוּלִין
וּמַה הַיּוֹם מָה לְאָן כְּבָר יֵצְאוּ הַבָּחוּרִים
לְחַפֵּשׂ אֶת הַבָּנוֹת שֶׁאֵין לָהֵן כְּלֵי לָבָן שְׁאוּלִין,
שׁיָדָן אֵינָהּ מַשֶּׂגֶת לִשְׁאוֹל, וְשָׁוְיוֹ שֶׁל בָּחוּר
כְּשָׁוְיוֹ שֶׁל עוֹבֵד זָר כִּי אֵין אֲרוּחוֹת חִנָּם
רַק הַשִּׂנְאָה הִיא חִנָּם וְהָאַלִּימוּת
וְהַלְבָּנַת הַפָּנִים וְהָעֲבוֹדָה הַזָּרָה
לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל
כְּחַמְּשָׁהּ עֶשֶׂר בְּאָב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים
שֶׁבָּהֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת
בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ
אֶת מִי שֶׁאֵין לו
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶן בְּנוֹת בָּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם
אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מָה תַּגִּידוּ לוֹ
שֶׁאֵין לִי בִּגְדֵי לָבָן שְׁאוּלִין
שֶׁיָּדַי רֵיקוֹת מִפַּרְנָסָה
שֶׁאֲנִי עוֹבֶדֶת וְלֹא גּוֹמֶרֶת אֶת הָחֹדֶשׁ
שֶׁהָחֹדֶשׁ גּוֹמֵר אוֹתִי
שֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתִי לָרְחוֹב
שֶׁחָרָא הַמְּדִינָה הַזֹּאת שֶׁנִּמְכְּרָה לְבַעֲלֵי הָהוֹן
שֶׁרוֹחֲצִים אֶת הַתַּחַת בשמפניה
בְּיַחַד עִם אַנְשֵׁי שָׂרְרָה.
שֶׁלֹּא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל
כְּחַמְּשָׁהּ עֶשֶׂר עֹשֶׁר בְּאָב בָּאָב וְיוֹם וָיוֹם הַכִּפּוּרִים.
וּלְמִי הַיּוֹם יֵשׁ בִּכְלָל חֵשֶׁק לָצֵאת לַכְּרָמִים בְּבִגְדֵי לָבָן
כַּאֲשֶׁר בְּנֵי אָדָם קוֹרְסִים תַּחַת עֹמֶס הַמִּסִּים
שֶׁאֵין עֲבוֹדָה, שֶׁאֵין כֶּסֶף וְאַנְשִׁים נִזְרָקִים לָרְחוֹב
כִּכְלִי מְבֻיָשׁ, רֵיק, רָמוּס וּמֻשְׁפָּל, שֶׁאֵין בּוֹ חֵפֶץ עוֹד
וְהָאַהֲבָה הָאַהֲבָה מֵתָה כְּבָר מִזְּמַן בָּהוֹצָאָה לַפֹּעַל