הַסֵּפֶר – אשר רייך
כְּשֶׁעָבַרְתִּי לָאַחֲרוֹנָה דִּירָה, נִמְצָא
לְפֶתַע הַתַּנַ"ךְ הַנִּשְׁכָּח שֶׁלִּי:
מַתְּנַת בַּרמִצְוָה, הַחֵפֶץ הַיָּחִיד
שֶׁלָּקַחְתִּי אִתִּי, כְּשֶׁעָרַקְתִּי מִבֵּית נְעוּרַי
לִפְנֵי אַרְבָּעִים שְׁנוֹת מִדְבָּר.
עִלְעַלְתִּי בַּסֵּפֶר: דַּפִּים אֲחָדִים נִדְבְּקוּ זֶה לָזֶה
כִּבְסוֹד כָּמוּס. קַיִן, כַּמּוּבָן, עוֹד רוֹצֵחַ אֶת אָחִיו.
עַל כָּל רֶצַח, צוֹמְחִים בַּשָּׂדֶה שְׁנֵי אַחִים אֲחֵרִים.
גָּלְיַת מֵסִיר אֶת שִׁרְיוֹנוֹ וְיוֹצֵא לְהַפְסָקַת צָהֳרַיִם
מִקְּרַב הַנְּצָחִים שֶׁלּוֹ עִם הַיִּשְׂרְאֵלִי הַקָּטָן.
רֹאשׁוֹ שֶׁל הַפְּלִשְׁתִּי כְּבָר מְעֻטָּר בְּכַדּוּרֵי גּוּמִי
כְּתַלְתַּלִּים שֶׁל אִישׁ שָׁחֹר. הָאַסְטְרוֹנָאוּט הָרִאשׁוֹן,
אֵלִיָּהוּ, עוֹלֶה בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה כִּבְשִׁגְרַת קֶבַע.
עַבָּ"מִים תּוֹצֶרֶת הָאָרֶץ, מְשַׁיְּטִים בִּשְׁמֵי יְחֶזְקֵאל.
הִמְשַׁכְתִּי לְעַלְעֵל: הַדַּפִּים כְּבָר הִשְׁחִירוּ
מִמִּלְחָמוֹת עֲקֻבּוֹת, הַנִּמְשָׁכוֹת מֵעַצְמָן.
רַק הַחֲטָאִים נוֹתְרוּ כִּכְתָמִים לְבָנִים. נְבִיאִים
נֶעֶלְמוּ מֵהַסֵּפֶר לְהִתְנַבֵּא הַרְחֵק מִחוּצָה לוֹ. מְלָכִים
בָּרְחוּ לְגָּלוּת. מַלְאָכִים עָפוּ חֲזָרָה לִמְעָרוֹת רָקִיעַ
לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמוֹתָיו הַיְּבֵשׁוֹת שֶׁל הָאֵל.
פרקי אִמהוֹת – רוחמה וייס
מֵחַוָּה לָמַדְתִּי לַחְשֹׁק וְגַם לָקַחַת בִּיס.
מֵהָגָר לָמַדְתִּי לְהִכָּנַע וְאַחַר כָּךְ לִרְאוֹת
וְלִמְצֹא כֹּחוֹת לְהַצִּיל אֶת הַיֶּלֶד.
אֶת הַשִּׁעוּר הֶחָרִיף בְּחַיַּי
לָמַדְתִּי מֵאֵשֶׁת לוֹט:
לְפִי עָמְקוֹ שֶׁל הַבּוֹר גָּדֵל הָאִסּוּר
לְהַבִּיט לְאָחוֹר.
מִדִּינָה לָמַדְתִּי לִבְכּוֹת בְּשֶׁקֶט.
חַנָּה לִמְּדָה אוֹתִי לְהַצִּיעַ מְחִירִים גְּבוֹהִים מִדַּי.
מִיכַל הוֹרִישָׁה לִי אֶת הַתְּשׁוּקָה הַמָּרָה
לְגֶבֶר שֶׁלֹּא יַהֲלֹם אֶת מִדּוֹתַי.
מֵאֵם סִיסְרָא יָרַשְׁתִּי רִשְׁעוּת.
מִשָּׂרָה יָרַשְׁתִּי מְרִירוּת.
מִצִּפּוֹרָה לָמַדְתִּי שֶׁנּוֹעָזוּת וּמְסִירוּת
גּוֹבוֹת מְחִיר.
מִמִּרְיָם לָמַדְתִּי בְּדִידוּת.
מֵרַעְיָתִי יָפָתִי לָמַדְתִּי מַהוּ פַּחַד מֵהִתְמַסְּרוּת.
מִתָּמָר הָרִאשׁוֹנָה לָמַדְתִּי לְהַסְכִּים לְסַכֵּן הַכֹּל.
מִתָּמָר הַשְּׁנִיָּה לָמַדְתִּי שֶׁזֶּה לֹא תָּמִיד עוֹזֵר,
וְלִפְעָמִים עָדִיף לִשְׁכַּב בְּשֶׁקֶט וְלָתֵת לוֹ לִגְמֹר.
מִבַּת שֶׁבַע יָרַשְׁתִּי אֶת הַיְכֹלֶת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּעַצְמִי בִּתְבוּנָה.
מֵאֵשֶׁת אִיּוֹב לָמַדְתִּי לְשַׁלֵּם מְחִיר עַל צַדְקָנוּת שֶׁל אֲחֵרִים.
אִמּוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן לִמְּדָה אוֹתִי לְהִזָּהֵר מִקּוֹלוֹת שֶׁל מַלְאָכִים
וְלָשֵׂאת בְּגָאוֹן גְּבָרִים טִפְּשִׁים.
מֵהָאִשָּׁה הַשּׁוּנַמִּית לָמַדְתִּי שֶׁאֵין גְּבוּל לָאַחֲרָיוּת
)וְזֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁלִּמְּדָה אוֹתִי הָגָר).
מִנַּעֲמָה לָמַדְתִּי שֶׁעֵינַיִם שֶׁרוֹאוֹת הֵן כֹּחַ.
מֵרוּחָמָה לָמַדְתִּי שֶׁבַּת־זוֹנָה הִיא הַגְדָּרָה מִשְׁתַּנָּה
(וְגֶנֶטִיקָה הִיא מֻשָּׂג נָזִיל).
מֵרוּת לָמַדְתִּי חֵרוּת.
וְכָל הַשְּׁאָר
כָּל שֶׁהוּא יָדוּעַ וּמְבֹרָר
(הֲגַם שֶׁלִּפְעָמִים אַכְזָר)
וְכָל שֶׁהוּא מִמִּין זָכָר
כָּתוּב עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר.
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר,
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַתַּעַר,
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַצַּעַר.
אַל תִּשְׁלַח לַצַּעַר נַפְשְׁךָ,
אַל תִּשְׁלַח לָעֶצֶב יַלְדְּךָ,
אַל תִּשְׁלַח לַחֹפֶשׁ יוֹנָתְךָ,
אַל תִּשְׁלַח לְחִפּוּשׂ עוֹרְבְךָ.
שׁוּט לְךָ בְּתֵבָתְךָ,
נוּם לְךָ בְּאָהָלְךָ,
אַל תְּקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה,
אַל תַּפְנֶה אֵלֶיהָ תְּחִינָתְךָ,
הַנַּח אֶת סְדוֹם לְגוֹרָלָהּ.
הַנַּח לַצִּפּוֹר בֵּין הַבְּתָרִים,
יֵרֵד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים,
תְּהִי אֶרֶץ כְּנַעַן לָאֱמוֹרִים,
מַה לְךָ וְלַנִּבְחָרִים.
הַנַּח לַסְּנֶה וְיִבְעַר,
אַל תִּגַּשׁ אֶל הָהָר,
אַל תִּתְבּוֹנֵן בַּקּוֹלוֹת,
אַל תַּקְשִׁיב לַמַּרְאוֹת,
יְדַבֵּר הָאֵל אֶל הַחוֹלוֹת.
כִּי אֵין מִפְלָט מִן הַגּוֹרָלוֹת.
אבינעם מן
לאחר שני מחזורים שנתיים של קבלות-שבת, שהוקדשו לפרשות השבוע המסורתיות, כלומר לכל פרקי חמשת חומשי תורה, הגיע הזמן להפנות מבט אל עבר הנ"ך, ספרי נביאים וכתובים, ולמקד חלק ממחזור השנה בפרשיות ובפרקים מעניינים וחשובים מתוך ספרים אלה.
את הרעיון הראשוני של הפניית המבט אל הנ"ך הגה מורי ורבי פרופ' יעקב מלכין, ועל כך יבוא על הברכה.
מקבץ אחד של פרשות כאלה יופיע מיד לאחר סיום פרשיות ספר בראשית, ויסתיים מעט לפני הפסח. אז נתחיל בספר שמות. מקבץ שני יופיע לאחר שנצא ממצרים, נקבל את התורה על הר סיני ונתחיל בהליכה במדבר לכיוון ארץ ישראל.
סדר הפרשות אינו מחייב.
פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב - בת יפתח
אל הנער הזה התפללתי - חנה ושמואל
מיכל בת שאול, דוד בן ישי ופלטיאל בן ליש
ותבוא לנסותו בחידות (ביקור מלכת שבא)
קנא קנאתי ליהוה (אליהו בהר חורב)
אמצא חן בעיניך, אדוני (רות ב')
היטבת חסדך האחרון מן הראשון (רות ג')
להקים שם המת על נחלתו (רות ד')
מצורעים פתח השער (מצור שומרון)
כרם היה לידידי (משל הכרם בישעיהו)
קום לך אל נינוה העיר הגדולה (יונה)
כל הנשמה תהלל יה (תהלים במקרא ובזמר)