שער העמקים - גַ'לַמֶה

תל מעמר

החפירות הצביעו על התיישבות לאורך הברזל פרסי הלניסטי ואיסלאמי קדום.

בסוף שנות החמישים התגלו 4 קברים מהברונזה התיכונה ומהפרסית.

קיימת השערה שכאן הייתה "גבע שמן" המוזכרת אצל המלכים הפרעונים תחותמס השלישי ואמחונתפ השני שערכו מסע עונשין לכנען.

אולברייט טוען שכאן היא חרושת הגויים מתקופת הברזל (פלשתים) בהסתמכו על השם הערבי של המקום אל-חרתייה והמיקום שלה!!!

התל ממוקם על ציר הרוחב הקדום לאורך התקופות הברונזאיות ועד לישראליות ששימש ציר סחר שקישר את תל אבו הוואם(סמוך לשפך הקישון לים) תל מעמר - תל קשיש - תל יקנעם - מגידו.

ח'רבּת עסאפנה

התגלו ממצאים המצביעים על התיישבות לא רציפה בין המאות הראשונה והרביעית לספירה. הממצא העיקרי היה בית חרושת לזכוכית שהגיע לשיא פעילותו במאה הרביעית.

גַ'לַמֶה

הכפר הקטן שכן על המרגלות הצפוניים של הר הכרמל, כשני ק"מ ממזרח לכפר עספיא, וכ-14 ק"מ מדרום-מזרח לחיפה.

אין מידע לגבי מספר תושביו.

בשנים 1944-45 השתרעו אדמות הכפר על 7,713 דונם, אך או בתיו.

מרבית הכפרים בסביבת אל-ג'למה נכבשו בסמוך לנפילת חיפה הערבית באפריל 1948.

בהוראות לפלוגות ההגנה, שנכללו בתוכנית ד', הוטלה על חטיבת כרמלי משימת ההשתלטות על הכביש העובר בין חיפה לאל-ג'למה. הפעולה התרחשה כפי הנראה בשבוע האחרון של אפריל ובתחילת מאי 1948, עם כיבוש קבוצת כפרים באזור חיפה, ויתכן שתושבי הכפר נאלצו לעזבו במהלך תקופה זו.

שער העמקים

ב-14 ביוני 1929, נתכנסה בחוות ההכשרה מסדה אשר בבסרביה קבוצה של חלוצי השומר הצעיר ברומניה, שהניחה את היסוד לקיבוץ העלייה המאורגן הראשון מאותה הארץ.

בספטמבר 1929 עלו ראשוני החברים. כמקום ריכוזו הזמני של הקיבוץ נקבעה חדרה.

ב-15 באוקטובר 1929 הגיעה קבוצת עלייה שנייה. בינואר 1930 הגיעה מספר החברים בקיבוץ לשלושים.

הקיבוץ השתכן בחדרה בחצר גלילי, וחבריו עסקו בחקלאות ביישובי האזור.

בסביבה שררה קדחת חזקה ועובדה זו השרתה על החברים דאגה רבה. כאשר הועלתה ההצעה לעבור למגדיאל, קיבלו זאת החברים ללא הרהור נוסף.

ב-3 במארס 1930 עברו ראשוני החברים למגדיאל, וב-15 במארס 1931 – נולד הילד הראשון של הקיבוץ.

ב-10 במארס 1932 נוסד קיבוץ עלייה א' ביוגוסלביה.

ב-15 במאי 1932 קיבוץ ה' מרומניה, שישב בנס ציונה, התאחד עם קיבוץ מגדיאל.

ב-1932 נקלע הקיבוץ למשבר וחברים רבים עזבו.

ב-29 במאי 1933 התאחד קיבוץ מגדיאל עם הגרעין היוגוסלבי שבמשמר העמק.

ב-20 בינואר 1935 נקבע אתר ההתיישבות של הקיבוץ בחרתיה (הכפר הערבי שזוהה עם חרושת הגויים המקראית).

ב-2 ביוני 1935 עלה הקיבוץ להתיישבות בחרתיה. ממגדיאל עלו לחרתיה 107 חברים ו-3 ילדים.

בשנותיו הראשונות סבל הקיבוץ מהתקפות פורעים ערבים, ושני חברים נהרגו בקרבת המשק.