דלתון
יישוב יהודי התקיים בדלתון בימי תקופת המשנה והתלמוד, התקופה הערבית בארץ ישראל, התקופה הצלבנית בארץ ישראל, התקופה הממלוכית בארץ ישראל, והתקופה העות'מאנית.
במקום 30 מערות שנחצבו, טויחו ואף חוברו זו לזו, ששימשו כמערות מפלט בימי המרד הגדול ברומאים.
דַלָּאתָה
הכפר שכן בגובה 825 מטרים מעל פני הים, במורד העליון של גבעה, שישה ק"מ מצפון לצפת.
הכפר נבנה על גבי הריסות של אתר עתיק ובו מבנים ישנים, מערות אשר היו מיושבות בעבר, בורות מים ובריכות גדולות.
בתקופת הצלבנים נקרא האתר דֶלֶחַה.
ב-1596 חיו בדלאתה 127 תושבים.
ב-1944-45 מנה מספר התושבים כ-360, כולם מוסלמים.
אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 9,074 דונם.
ככל הנראה נכבש דלאתה זמן מה לאחר כיבוש צפת ב-10-11 במאי 1948 במהלך מבצע יפתח.
דלתון