פנחס נאמן מזהה כאן בחורבה שבעבר כונתה "תל אל חוריבה" את העיר אדרעי שבנחלת נפתלי (יהושע יט'-לז') ויכול ומדובר גם בעיר אתרע ברשימת תחותימס ה-ג.
דַיְשוּם
הכפר שכן בגובה 600 מטרים מעל פני הים, על מורדות סלעיים מתונים המשקיפים לעבר ואדי פארה [נחל יראון].
ב-1596 חיו בכפר 50 תושבים.
חלק מהתושבים היו צאצאים של מהגרים אלג'ירים אשר לחמו בצד עבד אל-קאדר אל-גַ'זָאאִרי כנגד הקולוניאליסטים הצרפתים בשנות ה-1830 וה-1840; ככל הנראה, הם הגיעו עמו לאזור בעקבות תבוסתו והגלייתו מדמשק ב-1847.
ב-1944-45 מנה מספר התושבים כ-590, כולם מוסלמים.
אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 23,044 דונם.
הכפר דַיְשוּם היה ריק כשכוחות ישראלים נכנסו אליו ב-30 באוקטובר 1948, במהלך מבצע חירם.
דישון