יראון - סֿאלִחָה, פָארָה

מערות אביב ומערת חניה

מערות שנחצבו, טויחו ואף חוברו זו לזו, ששימשו כמערות מפלט בימי המרד הגדול ברומאים וחלקן שוב לנזירים בתקופה הביזנטית.

סֿאלִחָה

הכפר שכן על מישור בהרי הגליל העליון, בקצה ואדי סֿאלִחָה העמוק. בסמוך לו עבר הגבול עם לבנון, וצפת שכנה 12 ק"מ מדרומו.

ב-1944-45 עלה מספרם ל-1,070, מרביתם מוסלמים.

אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 11,735 דונם.

סֿאלִחָה וכפר ברעם נכבשו בידי ישראל ב-18 במאי 1948.

יתכן שהיה זה כיבוש זמני, שכן כוחות חטיבה שבע כבשו את הכפר ב-30 באוקטובר 1948, בסוף מבצע חירם.

פָארָה

הכפר שכן על גבעה סלעית 11.5 ק"מ מצפון לצפת, והשקיף על ואדי פארה [נחל יראון] מגובה 675 מטרים מעל פני הים.

ב-1596 מנתה אוכלוסיית הכפר 281 נפש.

ב-1944-45 מנה מספר התושבים כ-320, כולם מוסלמים.

אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 7,229 דונם.

הכפר נכבש בידי ישראל ב-30 באוקטובר 1948, בשלבים האחרונים של מבצע חירם.

יראון

הקיבוץ הוקם לאחר מלחמת העצמאות ב-20 במאי 1949 בידי יוצאי חטיבת יפתח של הפלמ"ח, מספר לוחמים יוצאי גדוד מוריה (לוחמי חי"ש) ובוגרי תנועת הנוער "דרור - החלוץ" שעלו ממצרים.

ב-1953 פרשו מהקיבוץ כשליש מחבריו ועברו לקיבוץ יד חנה‏.

במשך השנים הצטרפו לקיבוץ גרעינים מתנועת הנוער העובד והלומד‏, מתנועת הצופים, בני קיבוצים ומשפחות מהארץ ומחו"ל.