בית יוסף - זָבְּעָה

תל ישמעאל

שני תלים סמוכים בעמק הירח , כ 8 ק"מ מצפון מזרח לבית שאן , ממזרח לבית יוסף .

על התל הגבוה ( תל ישמעאל אי ), נמצאו חרסים מן התקופות הרומית והביזנטית .

על התל הנמוך יותר והרחב יותר ( תל ישמעאל ב' ), נמצאו חרסים מן התקופה הכלקוליתית ומן התקופות הכנענית הקדומה , הישראלית , הביזנטית והערבית הקדומה

תל יששכר

תל שיושב מהברונזה הקדומה ועד תקופת הברזל, ושוב בתקופות הרומית והביזנטית.

סביב התל שרידי חומה ונמצאה בו שכבת חורבן ברורה.

בתקופה העותומאנית הוקם במקום כפר בשם חירבת ז'בעה.

זָבְּעָה (חִ'רְבּת זבעה)

הכפר הקטן שכן על ואדי יֻבּלָא, שנקרא גם ואדי עַשָא [נחל יששכר], במקום בו הוא נכנס לעמק הירדן, 5.5 ק"מ מצפון-מזרח לבית-שאן.

ב-1944-45 חיו בכפר 170 תושבים, מוסלמים כולם.

שטחו עמד על 3,968 דונם, ש-3,424 מהם נרכשו בתקופת המנדט הבריטי בידי יהודים.

מידע לגבי נסיבות כיבוש הכפר והתרוקנותו מתושביו אינו בנמצא.

בית יוסף

המושב הוקם בשנת 1937 כישוב חומה ומגדל. היות והיה ישוב מבודד, סבל רבות מהתנכלויות ערביי הסביבה.

במלחמת העצמאות התחולל בבית יוסף קרב קשה בין צבאות עירק וירדן לבין תושבי המקום. בראשית הקרב פונו האימהות והילדים, ובהמשך סבל המושב מהפגזות והפצצות קשות. בסופו של דבר לא עלה בידי המגנים להחזיק במקום והישוב פונה כליל ונהרס ע"י הפולשים.

המושב הוקם מחדש ב-1951 על ידי עולים מכורדיסטן ועיראק.