לביא הייתה עיירה יהודית בתקופת המשנה והתלמוד.
העיירה הייתה באמצע הדרך בין טבריה לציפורי ולפיכך היה במקום פונדק לשירות עוברי האורח המכונה בתלמוד "פונדק דלוי".
העיירה שכנה על דרך רומאית (ששרידיה קיימים גם כיום), מציפורי לטבריה.
הצבא הצלבני שיצא ממעיינות ציפורי לחלץ את טבריה מהתקפת סאלח-א-דין ביולי 1187, חנה במקום בערב שלפני הקרב בקרני חיטין.
לוּבְּיָא
הכפר המוסלמי הוקם לפני המאה ה-16.
הכפר שכן בפסגת גבעה סלעית שהשקיפה דרומה לעבר מישור תורען, 10.5 ק"מ ממערב לטבריה.
הכפר נבנה על שרידים של ישוב קדום, והוזכר כבר על-ידי הצלבנים.
ב-1596 חיו בו 1,177 תושבים.
ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-2,350, ברובם מוסלמים.
אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 36,629 דונם, מהם 1,051 אשר נרכשו בידי יהודים.
בתקופת המנדט השתייך הכפר מנהלית לנפת טבריה והיה הכפר הגדול באוכלוסייתו בנפה. בכפר התגוררו מספר משפחות עשירות, הודות לאדמה הטובה וריבוי המים. אולם התושבים היו מסוכסכים ביניהם, והכפר היה ידוע בריבוי של מקרי אלימות וגניבות. המשטרה הבריטית הקימה במקום באמצע שנות ה-20 תחנת משטרה והגלתה מהכפר אנשים שהיו חשודים כעושי מהומות
תושבי לוביה התנכלו ליהודים עוד בשנים הראשונות של המושבה סג'רה.
בשנת 1913 נרצח שומר בסג'רה והמשטרה עצרה שני נאשמים ברצח מלוביה.
בספטמבר 1936, בחודשים הראשונים של המרד הערבי הגדול, עצרו הבריטים 26 מתושבי הכפר כחשודים בסיוע לכנופיות
ב-15 ביוני 1939 הותקפה מכונית נוטרים ליד לוביה והנוטר בנימין קירשון נהרג.
בתגובה בצעה ב-20 ביוני 1939 חולית ההגנה, פעולת תגמול בלוביה בה נהרגו מספר גברים ונשים שלא היו קשורים לכנופיות. הפעולה הייתה ככל הנראה יוזמה מקומית שלא אושרה על ידי דרגים בכירים יותר בהגנה. פעולה זו ספגה ביקורת קשה.
עם פרוץ מלחמת העצמאות החלו ערביי לוביה להטריד את המכוניות היהודיות בדרך לטבריה. ב- 24 בפברואר 1948 הניחו ערביי לוביה מחסום על הכביש ופתחו באש על שיירה יהודית. התפתח קרב גדול וממושך לחילוץ השיירה. בקרב נהרגו שני לוחמים ומאז נחסם הכביש והתנועה היהודית הופנתה לכביש יבנאל - כנרת.
ב-9 ביוני 1948 תקף גדוד "דרור" של חטיבת גולני את לוביה במטרה לכבשה. ההתקפה נכשלה והכוחות נסוגו לאחר 24 שעות . בקרב נפלו 21 מחיילי גולני.
בקרבות עשרת הימים, לאחר שמונה ימים רצופים של התקפות על סג'רה, התמוטט כוחו של פאוזי אל קאוקג'י והחלה נטישה של משלטים באזור. ערביי לוביה ברחו מהכפר וב-18 ביולי 1948, לאחר הפגזת הכפר יום קודם לכן, נכנסו כוחות של גדוד ברק לכפר ונפתחה הדרך לטבריה.
בתי לוביה פוצצו ועל חורבותיהם החלה הקק"ל ב-1964 בנטיעת יער לביא.
קיבוץ לביא
על שטחי לוביה הוקם הקיבוץ הדתי לביא.
קיבוץ לביא הוקם בשנת 1949 על ידי צעירים עולים חברי בח"ד (ברית חלוצים דתיים) מאנגליה, רובם היו בין 10,000 הילדים היהודיים הפליטים שהובאו לבריטניה מגרמניה בקינדר-טרנספורטים של שנות השלושים.