שרידי בתים ובכנסייה מהמאה השישית.
בכתובת הפסיפס במקום הוזכר שמו של יוחנן מצור אישיות בכירה בכנסייה באותה עת. הישוב הוזכר בתעודות צלבניות.
ליד הישוב יש שרידי עתיקות מתקופה קדומה יותר.
שרידים מהתישבות מתקופת התנחלות בני ישראל מתקופת יהושע בן נון.
שרידי ישוב מתקופת התנחלות שבטי ישראל בגליל העליון.
סֻחמַאתַא
הכפר שכן בראש שתי גבעות בגובה 600 מטרים מעל פני הים, 25 ק"מ מצפון-מזרח לעכו.
אוכלוסיית הכפר היתה נוצרית לפחות עד הפלישה הפרסית במאה השביעית.
הצלבנים כינו את המקום סַמוּאֶת' ובנו בו מצודה.
בחפירות שנערכו בגבעה סמוכה נמצאה כנסייה ביזנטית, שבכיתוב שברצפת הפסיפס שלה מופיע התאריך 555 לספירה.
ב-1944-45 חיו בכפר 1,130 מוסלמים ו-70 תושבים נוצרים.
ואדמות הכפר השתרעו על 17,056 דונם.
יחידות של הגדוד הראשון של חטיבת גולני התקדמו בסוף אוקטובר 1948 בחזית הדרומית של מבצע חירם ונפגשו בצומת סֻחמַאתַא עם חטיבת עודד, שנעה דרומה.
הכפר גילה התנגדות מסויימת, אך נכבש אחרי שכותר בידי יחידה רגלית.
ב-30 באוקטובר יחידות של צבא השיחרור הערבי הצליחו לחמוק מהישראלים.
צוריאל
המושב הוקם בשנת 1950.
ראשוני יושביו היו עולים מהעיר בית עדאקה שבתימן, ובראשם מנהיגם הרוחני הרב שלום נהארי הלוי.
לאחר שנים ספורות עזבו העולים מתימן את המושב והוא אוכלס על ידי עולים ממרוקו.
המושב נקרא על שם הדמות המקראית צוריאל בן אביחיל, נשיא בית אב למררי