יתכן ששם הכפר הוא שיבוש של שם העיירה הכנענית פֶּריַאם.
יישוב יהודי קדום ששכן במקום, ואשר קיימת סברה כי כונה בשם כפר ברעם, שהתקיים מימי בית שני ועד התקופה הצלבנית.
כפר ברעם אינו מוזכר במקורות אך בית הכנסת במקום מוזכר ע"י נוסעים רבים.
בית הכנסת במקום הוא מהמפוארים בארץ .
חזית בית הכנסת פונה דרומה לירושלים בית הכנסת יוצא דופן במין בתי הכנסת הטיפוסים של הגליל. חזית בית הכנסת שרדה על שלושת הפתחים שלה. מבחינה חיצונית בית הכנסת מפואר ביותר כולל הסיתות המשובח אך פנימית הוא פשוט ביותר. הרצפה עשויה לוחות אבן ולוח האבן המאוייר. ליד החזית היה כנראה ממוקם ארון הקודש שלא נמצא.
כַּפְר בִּרְעִם
הכפר שכן בגובה 750 מטרים מעל פני-הים על גבעה סלעית, 11.5 ק"מ מצפון-מערב לצפת.
יתכן ששם הכפר הוא שיבוש של שם העיירה הכנענית פֶּריַאם.
ב-1945 התגוררו בכפר 700 נוצרים ועשרה מוסלמים.
אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 12,250 דונם.
כַּפְר בִּרְעִם נכנע בתחילת נובמבר 1948 כאשר הכוחות הישראלים כבשו את הגליל במסגרת מבצע חירם.
תושבי הכפר, יחד עם תושבי כפרים אחרים שהיו קרובים לגבול גורשו "מטעמים ביטחוניים".
חלק מהם הורשו לחזור לתוך תחומי ישראל בחלוף הזמן, אך לא לכפרם.
תושבים אחרים, שנמצאו מתחבאים במערות בקרבת הכפר, הוסעו לכפר גִ'ש ויושבו בו בבתים אשר רוקנו מיושביהם הקודמים.
ברעם
בתאריך ה-14 ביוני 1949 עלו לקרקע מייסדי הקיבוץ, יוצאי שלוש ההכשרות של תנועת השומר הצעיר מישראל, רומניה וצ'כוסלובקיה, וכן יוצאי חטיבות הפלמ"ח: יפתח, הראל, וחטיבת הנגב.