הזורע - אַבּוּ זֻרֵיק

אַבּוּ זֻרֵיק

הכפר שכן במרגלות הצפוניים של בִּלאד אל-רוחאא [רמת מנשה], 24 ק"מ מדרום-מזרח לחיפה, והשקיף לעבר מרג' אבּן עאמר [עמק יזרעאל].

שם הכפר מתייחס לבדווים של אַבּוּ זֻרֵיק שהתיישבו במקום.

ב-1944-45 חיו בכפר 550 תושבים מוסלמים.

אדמותיו השתרעו באותה עת על 6,493 דונם.

ליד הכפר שכן תל מתקופת הברונזה המוקדמת ותקופת הברזל, שהכיל גם ממצאים מהתקופה המוסלמית המוקדמת. במפלס מעל התל ומתחת לכפר נמצאו כלי-אבן פלאוליתיים.

יחידות פלמ"ח השתלטו על הכפר ב-12 באפריל 1948.

עם כניסתם לאַבּוּ זֻרֵיק לקחו אנשי הפלמ"ח בשבי 200 נשים וילדים ו-15 גברים. גורל האחרונים לא מוזכר, אך הנשים והילדים גורשו לכיוון ג'נין.

גרסא אחרת:

כפר שתושביו הגיעו מטורקמניסטן במאה ה-12 כלוחמים, מגדלי סוסי קרב ורועים.

הכפר מנה 638 תושבים טורקמנים.

תושביו נטשוהו ב - 13.4.48 בשל קרבות משמר העמק.

גרים כיום בג'נין.

הזורע

הקיבוץ עלה על הקרקע למרגלות הכרמל ליד יקנעם, בשנת 1936, כאשר כח חלוץ היה במקום כבר בתחילת ינואר 1936.

השטח כלל 20,000 דונם שנקנו על ידי חברת הכשרת היישוב ויועדו למושבה פרטית. 5000 דונם מתוכם נמכרו לקרן הקיימת לצורך התיישבות קיבוצית של עולי גרמניה, אולם בגלל בעיות הקשורות לפינוי האריסים מהקרקע ניתן היה להתיישב רק על מעט מהקרקע‏.

מייסדי הקיבוץ היו מגרעין של עולים שהתגבשו בחדרה במהלך 1934. רובם הפסיקו לימודים אקדמיים או לימודי מקצוע ויצאו להכשרות לקראת עליה. בחדרה נבחר השם הזורע, שביקש לסמל את הקשר לאדמה ולהתחדשות בארץ ישראל.

במשך קרוב לשלוש שנים ישבו חברי הגרעין על חלקת אדמה קטנה באורך 300 מטר ורוחב של 60 מטר‏^.באוהלים וצריפים ארעיים וסבלו מהתנכלויות בתקופת המרד הערבי הגדול.

במהלך הזמן נעשו נסיונות להגיע להסדר פינוי עם הבדואים האריסים שישבו על אדמתם, אך הדבר לא התאפשר בגלל לחץ של קיצונים ערביים.

ב-6 בספטמבר 1938 פונו הבדואים מהקרקע על ידי משטרת המנדט‏ והועברו לקרקע חלופית של חברת הכשרת היישוב.

בדצמבר 1938 הונחה אבן הפינה למבנה הקבע הראשון של הקיבוץ, בית הילדים‏.

בשנת 1942 הצטרפה לקיבוץ קבוצה של יוצאי גרמניה, רובם יוצאי ה"וורקלויטה", שעזבו את קיבוץ שמיר.

כן קלט הקיבוץ קבוצת נוער מבולגריה שלא מעטים מבניה התגייסו מיד לאחר מכן לפלמ"ח ולצה"ל, ונפלו במלחמת השחרור.

זמן קצר לאחר מכן נקלטה קבוצת ילדים בני מרוקו, וכן נערים שעלו מסוריה ולבנון.

בהמשך נקלטו בקיבוץ עולים מארצות רבות שהגיעו תחילה לאולפן העברית שפעל בו משנת 1956 ונסגר לאחרונה.