רמות נפתלי - אלנַבִּי יוּשַע, הַרָּאוִי

אלנַבִּי יוּשַע

הכפר שכן 17 ק"מ מצפון-מזרח לצפת, על גבעות תלולות בסמוך לתחתית ואדי קטן, והשקיף על עמק החולה מגובה 375 מטרים מעל פני הים.

ב-1944-45 עלה מספר תושבי הכפר ל-70, מוסלמים כולם.

שטחו עמד על 3,617 דונם.

הכפר ותחנת המשטרה שבו היוו מטרות לארבע התקפות של ההגנה באפריל ומאי 1948.

עם התפנות הבריטים מתחנת המשטרה ב-15 באפריל, השתלטו עליה יחידות של צבא השחרור הערבי ואנשי מיליציה ערבים אחרים.

לפי מפקד הצבא הערבי, פַוזי אל-קאוקג'י, חייליו השתלטו על עמדות מסביב למקום כבר בסוף מארס.

התקפת ההגנה הראשונה בוצעה במהלך מבצע יפתח ב-17 באפריל, אך נכשלה.

הפשיטה השנייה, שלושה ימים לאחר מכן, נכשלה אף היא.

ניסיון נוסף לכבוש את הכפר ב-15 במאי לא צלח, אך למחרת, בסיוע כוח אווירי, נכבש הכפר.

הַרָּאוִי (עַרַבּ אלחַמְדוּן)

הכפר שכן במזרח הגליל העליון, 18 ק"מ מצפון-מזרח לצפת, בראש הר [קרן נפתלי] שהשקיף לעבר עמק החולה מגובה 500 מטרים מעל פני הים.

ב-1944-45 השתרעו אדמות הכפר על 3,726 דונם, שלמעלה משליש מהם נרכשו בידי יהודים.

בכפר יש שפע עדויות להתיישבות מוקדמת, רובן כפי הנראה מן התקופה הביזנטית. החורבות כוללות יסודות של קירות, רצפות פסיפס, גת וכתובות ביוונית.

ב-12 פברואר 1948 אוטובוס ערבי שעשה דרכו מאל-חולה לצפת נתקל בהַרָאוִי במארב של יחידה צבאית ציונית.

מוקש התפוצץ מתחת לאוטובוס והתוקפים ירו על הנוסעים, השליכו פצצות תבערה והרגו ארבעה בני אדם.

ב-5 במאי 1948, בשלבים המוקדמים של מבצע יפתח, דיווח מפקד צבא השחרור הערבי, פַוזי אל-קאוקג'י, ש"היהודים כבשו את כל הגבעות שמסביב להַרָאוִי". באזור פעל גדוד ירמוך השני של צבא השחרור הערבי, בפיקוד אדיבּ אל-שישכְּלי.

הכפר נכבש כפי הנראה עד אמצע מאי בידי כוחות יהודים, ונכבש מידיהם אחרי כניסת הצבאות הערבים לפלסטין.

ב-17 במאי 1948 כוחות לבנונים וכוחות ערבים בלתי סדירים שנעזרו בכוח אווירי סורי, הכריזו ניצחון בהַרָאוִי ואל-מאלכּיָה.

רמות נפתלי

היישוב הוקם בשנת 1945 על ידי פלוגת פועלים חקלאיים "בני פלד" שנשלחו על ידי המוסדות הלאומיים לשם שמירה על הקרקע והכשרה לעיבוד חקלאי.

עם תום מלחמת העולם השנייה עלתה למקום זה קבוצה ראשונה של חיילים משוחררים משני ארגונים, "וינגייט" ו"המתנדב", אשר התארגנו להתיישבות עוד בטרם היותם בצבא, ואשר התאחדו לארגון אחד.

היישוב קם סביב מצודת רמות נפתלי, שהוקמה יחד עם מצודות ביריה וחוקוק בשנת 1945 כחלק ממערך ההגנה של הבריטים בצפון, ובתיאום עם הסוכנות היהודית.

במהלך מלחמת העצמאות היה היישוב תחת אש למשך זמן רב ושימש נקודת קרבות מכרעת מכיוון לבנון.‏

רק לאחר מבצע חירם הפסיקו ההתקפות על האזור.

באוגוסט 1963 עלה לקדש נפתלי גרעין מייסדים חדש, לאחר התפזרות חברי המושב מהגרעין המייסד.

קרבות נבי יושע

בשנת 1937 נסלל כביש הצפון, על ידי שלטונות המנדט הבריטי במטרה לנסות ולשלוט על מרחב הגליל בעת המרד הערבי הגדול.

שנה מאוחר יותר נסללה גדר תיל בשם גדר הצפון ולאורך הגדר והכביש הוקמו מספר מצודות טגארט,

מצודת כ"ח שנקראה אז "נבי יושע", על שם הכפר הערבי שהיה בסמוך.

המצודה נבנתה במיקום אסטרטגי. מהמצודה ישנה תצפית טובה על כל עמק החולה, ועל הדרכים המובילות ליישובי הצפון היהודים המבודדים - כפר גלעדי, תל חי ומטולה.

במלחמת העצמאות

ב-15 באפריל 1948 העבירו הבריטים את המצודה לידי הערבים.

מצב זה סיכן את הגישה אל יישובי אצבע הגליל, יישובי רמות נפתלי, ורכס מנרה.

הכוח הערבי במצודה עלול היה לסייע לפלישה ערבית מלבנון אם וכאשר תבוא. מנרה, משגב עם ורמות נפתלי נותרו למעשה מנותקות.

נעשו שלושה ניסיונות לכבוש את המצודה.

בניסיון הראשון, ב-15 באפריל 1948, השתתפו פלוגה מן הגדוד השלישי של הפלמ"ח, וכוח מגדוד 11 (גדוד אלון) של חטיבת גולני.

ההתקפה בוצעה באמצעות משוריינים, בשעות הערב.

התוקפים התגלו במרחק קצר מן המצודה, ונפתחה עליהם אש תופת ששיתקה את המשוריינים. הכוח נסוג לאחר שאיבד ארבעה לוחמים.

כעבור חמישה ימים, ב-20 באפריל, ביצע הגדוד השלישי ניסיון נוסף.

הכוח התוקף התחלק לשלוש קבוצות. אחת בצעה התקפת הסחה מדרום למצודה, השנייה הייתה אמורה לפרוץ את הקיר הצפוני של המצודה באמצעות מטען חבלה, והשלישית סייעה ברתק.

קיר המצודה לא נפרץ, והתוקפים נסוגו תוך אבידות כבדות.

בהתקפה שכשלה נהרגו עשרים ושניים לוחמים.

הגדוד השלישי כבש את המצודה בניסיון השלישי,.

במסגרת מבצע יפתח. בליל 15 במאי 1948 התקרבו חבלנים אל המצודה, גילו כי הוקפה בגידור נוסף, והעריכו כי כוח האדם וחומרי הנפץ שברשותם לא יספיקו.

ההתקפה התבצעה בכוח רב בליל ה-16 במאי, אחרי שבמהלך הלילה הונרה והופצצה המצודה מן האוויר ע"י מטוס אוסטר (פייפר) שנשא שתי פצצות תבערה, במשקל 20 ק"ג כל אחת. הפצצה הראשונה פגעה בסמוך למצודה ליד הגדרות בעוד השנייה נפלה בחצר הפנימית.

ב-17 במאי בבוקר הגיעו התוקפים אל המצודה, ומצאו אותה ריקה. אחרי שהתמקמו בבנין, פגע פגז תועה באחד החדרים וגרם למותם של שני לוחמים.