בראש הגבעונת (בחלקו המערבי)מערת קבורה מהתקופה הרומית-בזנטית.
חורבה ושרידי בית בד מהתקופות רומית-בזנטית.
בשוליים הדרום מערביים של החורבה אתר עתיקות ושרידים מהתקופות ברונזה,ברזל,רומית , בזנטית וימי הביניים.
אלחַ'אלִסֿה
הכפר שכן על גבעה נמוכה בקצה הצפון-מערבי של עמק החולה, 28 ק"מ מצפון לצפת.
הכפר נוסד בידי בדואים משבט אל-ע'ווארִנה, והם היוו את רוב אוכלוסייתו.
ב-1596 חיו 160 תושבים בכפר,.
ב-1945 חיו בכפר 1,820 תושבים מוסלמים ו-20 נוצרים.
אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 11,280 דונם.
ב-11 במאי 1948 סירבה ההגנה לבקשת תושבי אל-חַ'אלִסֿה לחתום עימם הסכם.
תושבי הכפר חשו מאוימים כתוצאה מהסירוב והחליטו לעזוב.
אלזוּק אלתַחְתאני
הכפר נבנה על תל ארכיאולוגי בו נמצאו יסודות בניינים, שרידים של מתחמי-אבן וחרסים, 30 ק"מ מצפון לצפת.
ב-1944-45 מנה מספר התושבים כ-1,050.
אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 11,634 דונם, מהם 1,630 אשר נרכשו בידי יהודים.
תושבי הכפר עזבו את בתיהם ב-11 במאי 1948 בהשפעת כיבוש צפת יום קודם לכן.
קרית שמונה
בו' בטבת ה'תש"י (26 בדצמבר 1949) הוקמה קריית שמונה כמעברה על אדמות הכפר הערבי "אל-ח'אלצה", שתושביו נמלטו במלחמת העצמאות.
בתחילה נקראה העיר "קריית יוסף" על שמו של יוסף טרומפלדור.
בהמשך הוסב שמה ל"קריית שמונה" על מנת להנציח גם את שאר חברי תל חי שנהרגו באותה תקופה,
בשנת 1951 מנתה אוכלוסיית קריית שמונה כ-5,000 תושבים וב-1963 15,000.
בשנים הראשונות הגיעו לעיירה עולים מתימן ומעיראק, ובהמשך הגיעו אליה עולים רבים מצפון אפריקה.
בשל מיקומה בקרבת הגבול בין ישראל ללבנון סבלה העיר (מאז שנות השישים של המאה העשרים) מפיגועי מחבלים ומירי טילי קטיושות, לאורך שנים רבות.
ב-11 באפריל 1974 חדרה חוליית מחבלים מלבנון לעיר ורצחה ששה-עשר מתושביה.
בשנות ה-90 נקלטו בעיר כ-6,000 עולים מחבר המדינות.
מאז יציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000 שרר שקט יחסי בעיר, שהופר פעם נוספת במלחמת לבנון השנייה, אז ספגה קריית שמונה פגיעות ישירות רבות של טילי קטיושה.