תל רכש (בערבית: תל אל-מוּחַ'רחַ'שׁ) הינו תל קדום בגליל התחתון, בסמוך לקיבוץ גזית, מדרום-מזרח להר תבור, והוא מזוהה על ידי החוקרים עם העיר המקראית אֲנָחֲרָת.
התל ממוקם במפגש של נחל תבור (המקיף אותו מכיוון דרום) ונחל רכש (המקיף אותו מכיוון צפון ומערב)
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום התגלו שרידים של ישוב המצביעים על כך שהמקום היה מיושב מהתקופה הכלכוליתית ועד התקופה הביזנטית
האזכור היחיד של אנחרת בתנ"ך מופיע בספר יהושע בהקשר של התנחלות השבטים, שם היא נכללת בתחומו של שבט יששכר, כפי שכתוב: "לְיִשָׂשכָר יָצָא הַגוֹרָל...וַחֲפָרַיִם וְשִׂיאׁן וַאֲנָחֲרַת" (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים י"ז-י"ט).
האזכור ההיסטורי הראשון אודות העיר מופיע בכתבי הפרעונים תחותמס השלישי ואמנחותפ השני, בהקשר למסע הכיבושים שהם ערכו במאה ה-15 לפנה"ס.
בין הממצאים השונים שנחשפו באתר ניתן למנות: שבר של אסטלה מצרית, דגם עשוי חרס של מקדש מהתקופה הישראלית וקערה מהתקופה הפרסית[2]. כמו כן נחשפו שרידי מבנה מגורים מהתקופה הרומית, המתוארך למאה ה-2 לספירה
טִירָה
הכפר שכן בצד גבעה שהשתפלה קלות והשקיפה לעבר המורדות התלולים של ואדי אל-בירה [נחל תבור].
ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-150, מוסלמים כולם.
שטח הכפר עמד אז על 10,207 דונם, אשר מהם נרכשו 2,604 בידי יהודים.
ב-15 באפריל התרוקן הכפר בעקבות מערכת הפצת שמועות מצד ההגנה (?)
גזית
תחילתו של הקיבוץ ב-27 ביולי 1948, כאשר ראשוני המתיישבים הגיעו לכפר הנטוש טירה, סמוך לכפר תבור, והתארגנו שם להקמת יישוב חדש.
התושבים היו גרעין של עולים מטורקיה, חברי "השומר הצעיר", ואליהם הצטרפו עולים מרומניה ופולין.
בשנת 1950 החל מעבר הקיבוץ למיקומו הנוכחי, כקילומטר דרומית לטירה. אז הצטרפו אליו עולים מארגנטינה.
.