טירת צבי - ערב חֻ'ניזִיר, עַרַבּ אלזַרַאעַה, פַאתוּר

תל שלם - תל א-רדע'ה

תל השוכן בעמק בית שאן, כ-2 קילומטרים מדרום לקיבוץ טירת צבי.

היה מיושב בתקופות הכנעניות, בתחילת התקופה הישראלית, בימי שיבת ציון ובתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית,

שלם והבקעה הפורייה שלידה נזכרות בתיאור פלישתו של נבוכדנצאר מלך בבל לממלכת ישראל בספר יהודית.

גם אוסביוס, אגריה והירונימוס מזכירים מקום בשם שלם במרחק שמונה מילים מדרום לבית שאן.

במקום התגלה מחנה צבאי רומאי.

סמוך לתל נמצאה כתובת של הלגיון השישי פראטה

לא רחוק מהתל נמצאה כתובת מונומנטלית המוקדשת לקיסר אדריאנוס ולפי הפירוש המקובל היא הייתה חלק מקשת ניצחון שהוקדשה לקיסר בידי הסנאט הרומי לכבוד הניצחון ודיכוי מרד בר כוכבא, לרגל ביקורו של אדריאנוס באזור בשנת 130.

מקור השם בערבית - תל א-רדע'ה ("תל הבוץ") קשור בניסיונם של הערבים לפרוץ מהאזור לארץ ישראל בשנת 638 לספירה. כדי למנוע זאת פתחו הביזנטים את סכרי ההשקיה והפרשים הערבים שקעו בבוץ. קרב זה מכונה בפי הערבים יום א-רדע'ה (יום הבוץ).

במקום נמצאו גם שרידים דלים מהתקופה הממלוכית.

בקיץ 1948 הגיעו לעמק בית שאן כוחות עיראקיים שניסו לכבוש בו מקומות שולטים. אחד המשלטים עליהם הגנו כוחות היישוב היהודי היה תל שלם. באחת ההפגזות על התל בתאריך 27 בספטמבר 1948, נפגע ונהרג אברהם הבר מ"חברת הנוער" שהתחנכה אז במקום. התל נשאר כעמדה צבאית המסמנת את הגבול עד מלחמת ששת הימים. המעיין שלמרגלותיו נקרא "מעין אברהם" על שמו.

תל אל-רקתה,

קילומטר וחצי מצפון מערב למחנה בתל שלם. מזוהה עם סומיאס, כפר מתקופת האימפריה הביזנטית, אשר שכן 12 ק"מ דרומית לבית שאן

ערב חֻ'ניזִיר

הכפר שכן עשרה ק"מ מדרום לבית-שאן באזור מישורי בקצה המערבי של הכפר אל-זַרְעָה, שהצטמק בגודלו לאחרי הקמת קיבוץ טירת צבי ב-1937.

בראשיתו היה אל-חֻ'ניזִיר מחנה עונתי לבדווים נוודים שבסופו של דבר התיישבו במקום לאורך השנה.

ב-1944-45 מנה מספר התושבים כ-260, מוסלמים כולם,

שטח הכפר עמד על 3,107 דונם, שכשליש מהם נרכשו בידי יהודים.

עַרַבּ אלזַרַאעַה

אין מידע

פַאתוּר

הכפר שכן באזור מישורי, 11.5 ק"מ מדרום לבית-שאן, וגבל מצפון ומדרום בתל שיח' אל-פאתור, בו נמצאה באר עתיקה, ותל שיח' רדע'ה [תל שלם].

ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-110.

שטח הכפר עמד על 729 דונם.

תושבי הכפרים הללו ברחו ב-20 במאי 1948, בשל נפילת בית שאן.

טירת צבי

קיבוץ בעמק בית שאן, כשבעה ק"מ מדרום לבית שאן.

הקיבוץ נוסד בכ"א בתמוז תרצ"ז (1937) במסגרת ישובי "חומה ומגדל", בידי חברי ברית חלוצים דתיים (בח"ד) שעלו מגרמניה, מפולין ומרומניה,

בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, ב-28 בפברואר 1938, הותקף הקיבוץ על ידי כנופית לוחמים ערבים חמושה ומאורגנת מצפון השומרון, שהשתייכה לפלג של מוג'אהדין.

כחודש לפני כן, פשטה כנופיה זו על תחנת משטרה בריטית שנקראה תחנת חנאזיר, הסמוכה לטירת צבי; ושדדה את מחסן הנשק והתחמושת.

התקיפה התנהלה תחת פיקודו של אחד מראשי הכנופיות הערביות בארץ דאז - שייח' עטיה. התקיפה החלה מ-22:30 בלילה ונמשכה עד חצות. תוכניתם של התוקפים הייתה לפרוץ בחשאי את גדר התיל שהקיפה את היישוב, לזחול עד לחומה, מלבני בוץ בגובה של כשני מטר, שהקיפה אותו ולנפץ את הזרקור, ומשם לתקוף את פנים היישוב.

התקיפה הצליחה בתחילתה, והלוחמים הערביים הגיעו עד לחפירה ולחומה וניפצו את הזרקור. ניסיונות האיתות ליישובים הסמוכים כשלו בתחילה בשל ניפוץ הזרקור. באמצעות פנס-איתות הצליחו לתקשר עם בית יוסף הסמוך רק ב-23:00; רכב המשמר הנע שיצא מגוש חרוד לעזרה שקע בבוץ בדרך ליישוב והגיע רק עם בוקר. אולם מגיני היישוב הצליחו להכריע את המערכה בכוחות עצמם באמצעות רימונים שהושלכו לעבר התוקפים וירי מאורגן היטב לעבר הכוחות שהמשיכו לנסות ולפרוץ לתוך היישוב. לבסוף נהדפה כנופית הלוחמים והם נסוגו.

עד סוף תקופת המאורעות לא ידעו יישובי עמק בית שאן התקפות ישירות עליהם, והסביבה הערבית הכירה כביכול דה-פקטו בקיומו של היישוב היהודי בבקעת הירדן.

גם על השלטונות הבריטים עשתה ההגנה על טירת צבי רושם רב. הנציב העליון ארתור ווקופ שלח מברק ברכה לסוכנות, והפקד הבריטי אורד וינגייט עצמו, שרק אז החל בקשירת קשריו עם היישוב היהודי, מיהר לטירת צבי כדי להיפגש עם מפקד המקום ולשמוע על הקרב.

בשבועות לפני פרוץ המלחמה הורעו היחסים בין היהודים והערבים בעמק בית שאן. יחידת ההגנה שעשתה דרכה ליד טובאס הותקפה על ידי ערבים שהחלו לשדוד אותה. כאשר הערבים התעסקו בשוד והתרשלו בהבטחת עצמם, זינקו עליהם אנשי ההגנה, היכו אותם מכות נמרצות ופרקו את נשקם. המחלקה נסוגה במהרה לטירת צבי. השייח'ים המקומיים דרשו מהקיבוץ להחזיר את הנשק ונתקלו בסירוב מוחלט. זמן קצר לאחר מכן נתקלו שומרי הקיבוץ בקבוצת ערבים רבוצה במארב ליד הקיבוץ. בחילופי אש נהרגו שני ערבים.

הכביש ליישוביים היהודים עבר בעיירת המחוז בית שאן. בפרוץ המלחמה נחסמה הדרך בתוך העיר והשיירות נאלצו להתנהל בדרכי שדה שלאחר גשם הפכו לבוציות, ללא אפשרות למעבר.

במלחמת העצמאות, ב-ו' באדר תש"ח, 16 בפברואר 1948, עוד בטרם נכנסו צבאות מדינות ערב למלחמה, תקף "צבא ההצלה" של קאוקג'י את טירת צבי אך נהדף באבידות כבדות ובבושת פנים.