עין הנציב - ערב אֻם עַגְ'רָא

ערב אֻם עַגְ'רָא

הכפר שכן ארבעה ק"מ מדרום-מערב לבית-שאן.

ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-260, מוסלמים כולם.

שטח הכפר עמד על 6,443 דונם, מהם נרכשו 1,218 בידי יהודים.

מספר תלים היו מצויים על אדמות הכפר: תל אל-שיח' אל-סִימַד, ח'רבת חַג' מַכָּה וח'רבת סוּרְסוּק.

מידע לגבי נסיבות כיבוש הכפר והתרוקנותו מתושביו אינו בנמצא. סביר שתושביו נטשו בעקבות מבצע גדעון לכיבוש בית שאן.

עין הנצי"ב

קיבוץ דתי, אחד ממשקי "הקיבוץ הדתי" בעמק בית שאן.

הקיבוץ נוסד בשנת 1946 על ידי עולים מגרמניה, צעירים ניצולי שואה, ובהמשך על ידי גרעיני בני עקיבא שונים.

אבוקה

היה קיבוץ בעמק בית שאן, שהתקיים בשנים 1941 - 1952.

קיבוץ אבוקה עלה על הקרקע ב-11 ביולי 1941 .

בעמק בית שאן, דרומית לקבוץ נווה איתן. מייסדיו היו קבוצת "אבוקה", מחניכי תנועת גורדוניה, שהגיעו לארץ ישראל בשנת 1934 והתיישבו בהכשרה בפרדס חנה.

באביב 1941, הציע להם פנחס לבון את הנקודה בעמק בית שאן ולאחר שמשלחת שלהם סיירה במקום וחזרה עם דווח חיובי קיבלה הקבוצה את ההחלטה לעבור למקום. חלק מהחברים שלא היו מרוצים מההחלטה פרשו מהקבוצה.

בתחילה התיישבו חברי הקבוצה בחאן ערבי ישן בן שתי קומות, בנוי לבנים ומוקף חומת אבנים. בחאן הוקם מטבח והוכשרו חדרים למגורי משפחות. לחברים הבודדים הוקמו בתי קש. לרשותם הועמדו 2,000 דונם שהוכשרו לגידולי פלחה, ירקות ומטעים, הגם שרק 1,200 הוקצו להם באופן קבוע והשאר היו מיועדים לקיבוץ עין הנצי"ב.‏

בפברואר 1942 הצטרפו למקום חברי קבוצת "שדמות", אף היא מחניכי "גורדוניה", שעלו ב1939 מאוסטריה ומפולין ושהו בהכשרה בהרצליה.

למרות המצב הכלכלי הטוב, החלו ויכוחים בין שתי קבוצות, בעיקר בנושאי סידור עבודה והזכות לדיור בבתי הקבע.

הוויכוחים הבלתי פוסקים והיחסים האישיים המשובשים הכבידו מאד על החיים במקום ובסוף 1945 עזבו את המקום אחדים מהמייסדים של הקבוצה והנאמנים ביותר לדרכה. בשנים 1946 - 1948 פרשו עשרות חברים נוספים. באוקטובר 1946 היו בקבוצה 70 חברים אליהם הצטרפו 25 מעולי אנצו סרני.

תנועת חבר הקבוצות שלחה ל"אבוקה" גרעינים שונים בתקווה שיישבו במקום באופן קבוע אך ללא הצלחה. באפריל 1948 הגיעה למקום קבוצת שגב מעולי בלגיה והקיבוץ גדל ל-160 חבר‏.

בשנת 1952 נשארו במקום עשרים חברים שהחליטו לעבור ליישובים אחרים. אדמות "אבוקה" נמסרו לעיבוד לקיבוצי הסביבה.