עמק יזרעאל

רכישת אדמות:

מרבית האדמות עליהם נוסדו ישובים יהודיים, נרכשו מבעלי אדמות גדולים ולא מהכפריים.

יהושע חנקין

ב-1909 רכש 10,000 דונם שעליהם הוקם מושב מרחביה

אחרי מלחמה העולם הראשונה, השלים חנקין כאיש 'הכשרת הישוב' ומנהלה את רכישת אדמות העמק: רכישת העמק המרכזי (נהלל, כפר יחזקאל, גבע, מעיין חרוד, תל יוסף), וגוש נוריס (חפציבה ובית אלפא) בשנת 1922- ואחר-כך העמק המערבי בשנת 1926 (גניגר, שריד, גבת).

משפחת חורי

משפחת ח'ורי‏ הייתה משפחה ערבית-נוצרית עתירת נכסים מבני העדה המארונית, שבבעלותה היו במאה ה-19 קרקעות רבות בצפון ארץ ישראל. חלק גדול מקרקעות אלה נרכשו ממנה על ידי יהושע חנקין באמצעות חברת הכשרת היישוב.

מקור המשפחה הוא בביירות. ראש המשפחה, סלים ח'ורי, הגיע לחיפה בשנות השבעים של המאה ה-19. סלים ח'ורי שימש כמתורגמן בקונסוליה הצרפתית, ועסק בייצוא ובמסחר. במסגרת פעילותו המסחרית רכש שטחי מסחר ומגורים בעיר חיפה, ובנוסף רכש שטחי אדמה נרחבים באזורים רבים, בהם באזור חדרה, וכן על הר הכרמל, באזור יקנעם וביאג'ור. בעקבות עסקיו העביר את מרכז פעילותו מביירות לחיפה.

בשנת 1890 מכר ח'ורי לחנקין 30,000 דונם מאדמות חדרה של היום.

חנקין שמר על קשרים הדוקים עם סלים ח'ורי ובניו. הם מכרו לו אדמות באזור חיפה.

בשנת 1920 החל חנקין לנהל משא ומתן עם בנו של סלים חורי "יוסף בק ח'ורי" לרכישת אדמות יאג'ור לשם הקמת הסינדיקט לצמנט פורטלנד בארץ ישראל. רכישה זו הושלמה ב-1924 לאחר בוררות לגבי היקף השטח שיועבר ומחירו.

בעקבות כניסת המשפחה לחובות היא נזקקה למזומנים, והאחים ח'ורי פנו לחנקין שיקנה את יתרת השטח מהעסקה המקורית. שטח זה נרכש ושימש להקמת קיבוץ יגור.

רכישה זו העבירה את כל אדמת המישור שהייתה לפני כן באזור בידי משפחת ח'ורי ליהודים. בידי המשפחה נשאר שטח אדמה שנקרא "ח'רייבה" (אזור אוניברסיטת חיפה ופארק הכרמל).

בשנת 1925 מת יוסף בק ח'ורי. העסק המשפחתי עבר לידי האחים נסראללה, שחי בחיפה, ואחיו צזר, שחי בבירות. ניהולם את עסקי המשפחה הביאו לפשיטת רגל של המשפחה. במסגרת הליכי פשיטת הרגל רכשה הכשרת היישוב את אדמות קמון-קירה, שעליה הוקמה לאחר מכן המושבה יקנעם.

בקיץ 1937, במסגרת משא ומתן בין היורשים והנושים של המשפחה, נרכשו 4,000 דונם אדמות "ח'רייבה" תמורת 87,000 לא"י.‏

בני משפחת ח'ורי חיים היום בישראל, בלבנון, ורבים מהם היגרו לאמריקה.

לקריאה נוספת - משפחת סורסוק:

רכישות הקרקע וההתיישבות הציונית בעמק יזרעאל עד מלחמת-העולם הראשונה

מדוע הם נטשו ?

קרבות משמר העמק

הקיבוץ היה מוקף משלושת עבריו בכפרים ערביים שישבו על הגבעות מסביב: אבו שושה, רוביה א-תחתא, רוביה א-פוקא, נארניה, אבו זוריק, מנסי, כופרין ולג'ון. וחלש על ציר ואדי מילח.

דרכו עברה אז התחבורה היהודית לצפון הארץ.

כיבוש משמר העמק היה מקנה לקאוקג'י יוקרה רבה במחנה הערבי ומשמש קרש קפיצה לפריצה מעמק יזרעאל לעבר חיפה.

לאחר שנכשל קאוקג'י בהתקפתו על טירת צבי הוא בחר במשמר העמק להתקפה גדולה.

משמר העמק היה קיבוץ גדול שאוכלוסייתו מנתה אז כ-600 נפש.

לשם ביצוע ההתקפה גייס קאוקג'י כוח בסדר גודל של חטיבה.

הכוח היה מורכב משני גדודים של צבא ההצלה ולוחמים רבים מכפרי הסביבה. הם הסתייעו בשתי סוללות של תותחי שדה שעד כה לא השתתפו בקרבות בארץ, במרגמות 81 מ"מ ובפלוגה של עשר שיריוניות.

להגנה היו ידיעות מוקדמות אך לא מדויקות, על כוונותיו של קאוקג'י.

הקיבוץ לא היו מבוצר והיו בו מבנים בודדים עשויים בטון דק.

בבוקר ה-4 באפריל 1948 הבחינו קבוצות סיור של הקיבוץ בריכוזי צבא ערבי בכפר מנסי ובמכוניות הסהר האדום הנעות שם.

קבוצות אחרות הודיעו לקיבוץ בעזרת רצים-קשרים, על הצבת תותחים ומרגמות וריכוזי אויב בשאר הכפרים.

הוכרז מצב חירום. כל העובדים הוחזרו מעבודתם בשדות. הילדים והזקנים הוכנסו למבני הבטון והלוחמים - לעמדות ההגנה.

מערכת משמר העמק

בשעה 16.50 פתח "צבא ההצלה" בהפגזת תותחים כבדה על הקיבוץ.

מספר חברים נהרגו ונגרם נזק רב לבניינים. החשמל נותק ומשק החי נפגע קשה.

תחת ההפגזה החלו 400 לוחמים ערבים מלווים בחיפוי אש של שישה משוריינים להתקדם לעבר משמר העמק.

באש המגינים נהדפה ההתקפה על גדרות הקיבוץ.

עם רדת החשיכה נסוגו הערבים.

הפוגת הלילה נוצלה להתארגנות מחודשת.

בלילה הגיעו לקיבוץ דרך שדות עמק יזרעאל מאה לוחמים מחטיבת גולני שהצטרפו למגינים ותפסו עמדות סביב לקיבוץ למנוע התקפת פתע.

למחרת, ב-5 באפריל 1948 התחדשה ההפגזה על הקיבוץ ומספר הנפגעים גדל.

באותו יום הגיעה יחידה בריטית לקיבוץ והציעה הפסקת אש ל-24 שעות.

בתחילה חשבו שזו יוזמה של הבריטים אבל לאחר כיבוש משטרת לג'ון נמצא מסמך ביומן המשטרה באנגלית: 6/4/1948- "הופיע לויטננט מצבא השחרור עם מכתב רשמי מאת המפקד קאוקג'י שבו הוא מבקש שנישא וניתן עם משמר העמק על הפסקת אש. העברנו את השליח אל מפקדת הצבא הבריטי בג'נין".

חברי הקיבוץ קבלו את ההצעה בעיקר כדי לפנות את הפצועים והילדים.

הפצועים פונו באותו לילה דרך קווי הערבים כדי לקבל טיפול מהיר בבית חולים ואילו הילדים פונו למחרת דרך שדות העמק על ידי אנשי הקיבוץ.

בינתיים הכיר הפיקוד העליון של ההגנה בחשיבות המערכה על משמר העמק.

יצחק שדה נתמנה למפקד הכוחות באזור וקבע את מפקדתו בבית האבן בג'וערה.

שיירת מכוניות עם חמרי ביצור ואספקה ו-50 פועלי סולל בונה הגיעו לקיבוץ והחלו מיד בביצור המקום.

יצחק שדה החל לרכז כוחות לקראת פתיחת התקפה על הכוחות הערביים הצרים על הקיבוץ.

למקום הגיע הגדוד הראשון של הפלמ"ח (גדוד העמק) שהופעל לראשונה במסגרת גדודית.

למקום הגיעו גם פלוגות מחטיבת כרמלי וחטיבת אלכסנדרוני.

לאחר 24 שעות חזרו הבריטים והציעו להאריך את הפסקת האש.

מטרת קאוקג'י הייתה להעביר חלק מכוחותיו לאזור הקרבות בדרך לירושלים.

הפעם השיבו חברי הקיבוץ בשלילה.

התקפת הנגד

ב-8 באפריל 1948 פתח יצחק שדה בהתקפת נגד.

כוחות הפלמ"ח כבשו את רוביה אל פוקה ומשלטים נוספים השולטים על הקיבוץ.

הערבים הגיבו בהתקפות נגד.

בליל ה-11 באפריל 1948 נכבשו הכפרים אבו שושה ואבו זוריק מצפון למשמר העמק וחודש הקשר עם חיפה.

בליל ה-12 באפריל 1948 הגביר שדה את התקפתו וכבש משלטים וכפרים ערבים באזור^.

קאוקג'י הגיב בהתקפת נגד חזקה בסיוע תותחים.

כוח ערבי גדול נע בסיוע תותחים מהכפר מנסי למשמר העמק.

כוחות הפלמ"ח המתינו במארב ופתחו עליו באש חזקה.

לקאוקג'י נגרמו 100 נפגעים ותותח שהתפוצץ על תחמושתו.‏

לאחר קרב קשה נסוגו כוחות קאוקג'י מהאזור ולמחרת החלה מנוסת ערבים מכל כפרי הסביבה.

בתי הכפרים פוצצו וכל השטח ממשמר העמק לצומת מגידו נשאר ריק מערבים.

הניצחונות בקרב משמר העמק ובמבצע נחשון שהיו באותו זמן, היוו נקודת מפנה חיובית לטובת הכוח היהודי במלחמת העצמאות^.

מבצע ארז

מבצע ארז היה מבצע צבאי של חטיבת גולני במלחמת העצמאות לכיבוש כפרים ברכס הגלבוע ובפתח ואדי ערה, כהכנה לקראת המבצע לכיבוש ג'נין (מבצע יצחק).

חטיבת גולני שעסקה עד אז בעצירת הפלישה הסורית בעמק הירדן והפלישה העיראקית בחזית קיבוץ גשר-כוכב הירדן, נתפנתה למשימות התקפיות.

הכפר זרעין חלש על עמק יזרעאל. תושבי הכפר פונו ובמקומם ישבו חיילים מצבא ההצלה של פאוזי אל קאוקג'י. הם צלפו על העובדים בשדות ועל התנועה בכביש עפולה-בית שאן. ב-20 באפריל 1948 נכשל כח של פלמ"ח מחטיבת יפתח בנסיון לכבוש את הכפר.

בליל 28/29 במאי 1948 נכבש הכפר זרעין על ידי גדוד גדעון (גדוד 13) של חטיבת גולני בקרב קל יחסית, בתי הכפר פוצצו. על מקום הכפר נמצא כיום קיבוץ יזרעאל.

בלילה הבא הוסיפו כוחות גולני וכבשו את הכפרים נוריס ומזאר בפסגת הגלבוע. החלה בריחה מהכפרים ערבונה וסנדלה והם נכבשו ללא קרב.

בגזרה המערבית של המבצע כבשו כוחות גולני בליל 30/29 במאי 1948 לאחר קרב קשה את תל מגידו, הכפר לג'ון ומשטרת לג'ון (כיום כלא מגידו) והקנו שליטה על הפתח המערבי של ואדי ערה.

השגי מבצע ארז איפשרו את השלב הבא של התקפת ג'נין במבצע יצחק.