מוזכר רבות במשנה ובתלמוד כאזור חיץ בין הגליל העליון והתחתון.
מוזכר בגניזה הקהירית על בית הכנסת שבו(מאה 13-14).
שרידי בית הכנסת הם בראש הישוב כנהוג במסורת והיחודי בכך הוא שהמבנה חצוב בסלע בחלקו הגדול. בית הכנסת דומה מאוד במפרט הטכני שלו לזה שבמירון.
בית כנסת נוסף ומפואר נמצא בדרום מערב(נקודת תצפית לישוב עצמו)ופנה לכיוון ירושלים.
בכפר חנניה נמצאה שכבת רעפים בגודל 8X18 מטר של שברי רעפים הנושאים טביעת חותם של הלגיון השישי פראטה, ממצא המעיד כנראה על צבא רומי ששהה באזור זה.
כַּפִר עִנאן
הכפר שכן 33 ק"מ ממזרח לעכו, במקום בו השתפלו הרי אל-זַבּוּל דרומה והתחברו למישור א-ראמה.
הכפר נבנה על שרידי היישוב העברי הקדום כפר חנניה (עליו נבנה בהמשך ישוב רומי), ושמו הוא כפי הנראה שיבוש של השם העברי.
ב-1596 חיו בכפר 259 תושבים.
ב-1944-45 מנה מספר התושבים כ-360.
אדמות הכפר עמדו אז על 5,827 דונם.
הכפר נכבש קרוב לוודאי ב-30 לאוקטובר 1948 ביחידה של חטיבת גולני שפלשה אליו בדרכה צפונה במהלך מבצע חירם.
תושבי הכפר לא גורשו ורבים מהם נשארו בבתיהם בשבועות הבאים.
במהלך דצמבר 1948 וינואר 1949 הופעל לחץ לפנות את תושבי הכפר, כמו גם את תושבי אל-פראדֿיה הסמוכה ותושבי סֿפוריה שליד נצרת.
בפברואר 1949 פונה הכפר על ידי הצבא הישראלי, כאשר כמחצית מתושביו פוזרו בכפרים אחרים בישראל בעוד שהמחצית השנייה הוגלתה לאזור המשולש, שבשליטת ירדן.
כפר חנניה