חולתה - תֻלָיְל, אלדִרדָארָה

עולשתא

בחרבת תליל היתה עיירה בשם עולשתא שסימנה את גבול ארץ ישראל של עולי בבל, ומכאן הגבול יורד דרך הירדן לכנרת.

חוקרים זיהו את התל עליו שכן הכפר תליל, עם העיירה הרומית תֶ'לָה.

תֻלָיְל

הכפר שכן בחוף הדרום-מערבי של אגם החולה, במקום בו נפגשים הואדיות אל-חִנדאג' [נחל דישון] וֻוָקָּאס [נחל חצור].

ב-1596 חיו בכפר 215 תושבים

ב-1944-45 עלה מספרם ל-430 איש, כולם מוסלמים.

אדמות שני הכפרים - תליל ואלחסיניה, השתרעו אז על שטח 5,324 דונם, מתוכם נרכשו 1,753 בידי יהודים.

הכפר נכבש במהלך מבצע מטאטא.

תושבי הכפר עזבו אותו בסוף אפריל 1948.

אלדִרדָארָה

הכפר שכן 13 ק"מ מצפון-מזרח לצפת באזור מישורי. ממזרח לו ניצב רכס הרים [רמת הגולן] ומצפון ודרום השתרע עמק-החולה.

ב-1944-45 חיו באל-דרדארה ובחווה הסמוכה מזארִע אל-דַרַגָ'ה 100 בני-אדם.

אדמות הכפרים השתרעו באותה עת על 6,361 דונם, מהם נרכשו 1,829 בידי יהודים.

הכפר נכבש ככל הנראה בסוף אפריל או במאי 1948, במהלך מבצע מטאטא.

כוחות סורים שניסו לכבוש את הכפר זמן קצר אחרי מבצע זה, נאלצו לסגת לאחר שנתקלו בשדה מוקשים ואיבדו לפחות 50 לוחמים.

איל/הגוברים/אשמורה

הישוב איל הוקם על אדמות הכפר דרדרה ב-1947 ונהרס במהלך המלחמה ב-1948.

אחרי גירוש אנשי אל-דרדארה, בנו הישראלים מחדש את היישוב, וקראו לו הגוברים. ב-1953 שונה שם היישוב לאשמורה. המקום אינו מיושב כיום.

חולתה

הקיבוץ הוקם בשנת 1936 על ידי "הנוער העובד", "המחנות העולים" והנוער העולה כישוב דייגים.

אחת מהמטלות הראשונות של תושביו הייתה העיסוק בייבוש אגם החולה. טרם עלייתם לעמק החולה קיבלו חברי הקיבוץ הכשרה בתל חי ובשדות ים‏.

עד מהרה הפך להיות קבוץ הדייגים הראשון בארץ.

באוקטובר 1939 הקיבוץ היה אחראי ליותר ממחצית שלל הדיג העברי בארץ ישראל‏.

באוגוסט 1942 חכרה הקבוצה את אדמות דרדרה שממזרח לימת החולה מידי הקרן הקיימת לישראל ופלוגה של 25-30 מחברי הקבוצה התיישבה במקום שהגישה אליו הייתה בסירות בלבד‏.