שאר ישוב - אלמַנְסֿוּרָה

חורבת עומרית (ח'רבת אלעמארה)

שלושה מקדשים פגנים מהתקופה הרומית. כנראה כאן הקים הורדוס את המקדש לכבוד הקיסר אוגוסטוס (האוגוסטיאום).

שלושת המקדשים בנוי'ים אחד על-גבי האחר, כאשר הקטן, והקדום שביניהם הנו מסוף המאה הראשונה לפה"ס , המרכזי והגדול יותר הנו מסוף המאה הראשונה (בניה של הורדוס) והשלישי מתחילת המאה השני'יה לספירה.

אלמַנְסֿוּרָה

הכפר שכן על מישור ליד הגדה המערבית של נהר הבניאס, בסמוך לגבול הסורי, 31 ק"מ מצפון-מזרח לצפת.

ב-1944-45 מנה מספר התושבים כ-360, כולם מוסלמים.

אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 1,544 דונם, מהם 175 אשר נרכשו בידי יהודים.

בעקבות הגעת יחידה של 15 אנשי ההגנה לפאתי הכפר, התרוקן מתושביו ב-25 במאי 1948 בסוף מבצע יפתח.

שאר ישוב

הוקם לראשונה בפברואר 1940 כחלק ממצודות אוסישקין על ידי 20 משפחות מהתנועות "הנוער הציוני" ו"העובד הציוני".

המושב תוכנן ל-60 משפחות‏. נקרא בהתחלה "מצודת אוסישקין ג." ואחר כך בשם "עלה רייש".

עם שוך הקרבות של מלחמת העצמאות והסכמי שביתת הנשק בסוף שנת 1948 נעזב מרבית המושב מיושביו עקב ההפגזות הקשות של הסורים (מתל עזזיאת, המשקיף מלמעלה), חלק מהתושבים פונה לוילהלמה (היום בני עטרות) שבמרכז הארץ.

בשנת 1949 יושב בשנית, על שרידי המושב הקודם. הפעם על ידי חברים מתנועת "הנוער הציוני" מהונגריה ששרדו את השואה, עלו ארצה בזמן מלחמת העצמאות ובגמר המלחמה השתחררו מצה"ל וביקשו להקים יישוב.

הסורים צלפו על חברי המושב במשך 19 שנים מתל-עזזיאת ובשנת 1957 אף רצחו את אחד מחברי המושב.‏

ב-6 בספטמבר 1966 נפצעו 7 עובדי קרן קיימת מהתפוצצות מוקש סמוך למושב‏. עקבות הובילו ממקום הפיצוץ אל המוצב הסורי הסמוך בתל עזזיאת.

יומיים אחר כך, ב-9 בספטמבר עלה ג'יפ של צה"ל על מוקש, סמוך לאותו מקום, שלושה חיילים נפצעו בפיצוץ‏.

ביום השני למלחמת ששת הימים ניסו הסורים לכבוש את שאר ישוב.‏

רדיו דמשק והיומון הצרפתי "לה מונד" אף הודיעו כי המושב נכבש על ידי הסורים. אולם מעט המגינים שעמדו איתן במקום הניסו את הסורים בעזרת אש מרגמות.

הסורים חזרו ותקפו את המושב מספר פעמים, אך לא הצליחו לכבוש אותו.

ב-9 ביוני 1967 כבשו לוחמי חטיבת גולני את תל-עזזיאת והרחיקו את הגבול הסורי מהמושב.

בשנות ה-70 וה-80 נפלו במושב קטיושות ששיגרו מלבנון מחבלים ואף גרמו נזק לרכוש.