יגור - יאג'וּר

תל רגב

תל בגובה של 27 מטרים, השוכן בכניסה לכפר חסידים

בתל נמצאו ממצאים ארכאולוגים מתקופת הברונזה התיכונה II ב. בשכבה זו נמצאו שרידי עיר מבוצרת וקברים.

תקופת ברזל א - נמצאו שרידי עיר מבוצרת,

בתקופה הביזנטית ובתקופה העות'מאנית נמצאו שרידי יישוב כפרי.

היישוב בתל היה חלק ממערך יישובים שהתקיים בתקופה הברונזה המאוחרת בדרום עמק עכו, הכוללים את תל פר תל נמוך וקטן הנמצא בסמוך לצומת זבולון בין כביש 70 לכביש 780 המוביל לקריית אתא, תל א-נחל, תל אדהאם‏ ותל אבו הואם. י

יתכן שהעיר ששכנה על התל הייתה בירתה של ממלכה שכללה חלק מהתלים הנזכרים לעיל או כולם.

רוב החוקרים מזהים את תל רגב עם העיר חֶלְקַת המופיעה בספר יהושע כעיר השוכנת על גבול נחלת שבט אשר

"וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי, לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. כה וַיְהִי, גְּבוּלָם--חֶלְקַת וַחֲלִי, וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף" (יהושע יט, כה).

תל כיסון מזוהה עם אכשף,

תל פר מזוהה עם "בטן",

תל א-נחל היא כנראה מִשְׁאָל‏^.

תל עליל (ח'ירבת ראס עלי) מזוהה עם חלי.‏

חלקת מופיעה גם בספר יהושע כאחת הערים שהוקצו ללויים:

"אֶת-חֶלְקָת, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-רְחֹב, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, אַרְבַּע" (יהושע כה, לא).

יוחנן אהרוני הציע לזהות את תל רגב עם העיר אכשף.

נחל יגור

1979בשנת בעת ביצוע עבודות בפתח נחל יגור נמצאה מערת קבורה חצובה בסלע הקירטון הרך.

אורכה של המערה כ-10 מטר והיא נחלקת ל-5 חלקים עיקריים. מפני שטח הקרקע נחפר פיר אנכי לתוך פנים הסלע בעומק 1.5 מטר ובקוטר 90 ס"מ. מהפיר נחצבה מנהרה באורך וקוטר דומים שהובילה אל חלל מערת מבוא. פתח המנהרה נחסם באבן גדולה. גודל מערת המבוא אורך 4 מטר ורוחב 2 מטר. גובהה 2 מטר.

במערת המבוא נמצאו כלי מנחה עבור המתים.

מערת המבוא הובילה לשתי מערות נוספות.

באחת המערות נמצאו שרידי שלד אדם ובסמוך לו כלי מנחה וכן שני מרצעי נחושת, שישה חרוזים וצדפים. פריטים אלה מעידים על קבורת אישה.

במערת קבורה נוספת שהייתה במפלס נמוך יותר נמצאו שלד ללא ממצא קרמי מלווה. על פי השיניים ניתן להניח שהשלד היה של ילד או נער צעיר. על פי ממצאים בשטח הניחו החופרים שמדובר בקבורה משנית.

על פי הממצאים הקרמיים וצורת המערה תוארכה מערת הקבורה לתקופת הברונזה הביניימית בין 2300 לפנה"ס ועד 2000 לפנה"ס.

בנוסף למערת הקבורה נמצאו באזור יגור ממצאים ארכאולוגים נוספים: כלי צור מהתקופה הנאוליתית, ממצאי חרסים מתקופת הברזל, התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית והביזנטית.‏

יאג'וּר

יאג'ור היה כפר במורדות הר הכרמל, כעשרה ק"מ מדרום-מזרח לחיפה.

הממשל העות'מני מכר את אדמות הכפר לסוחרים לבנונים ב-1872, שמכרו בתורם קרוב ל-500 דונם מהן לציונים, אשר הקימו עליהן את [קיבוץ] יגור בשנת 1922.

באמצע שנות ה-1940 חיו בכפר 560 מוסלמים ו-50 נוצרים,

אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 2,720 דונם, מהן 486 בבעלות יהודית.

במקום נמצאו שברי זכוכית, יסודות בניינים וקברים עם סרקופגים, אשר מצביעים על ההיסטוריה הארוכה של המקום.

יאג'ור נמנה על הכפרים בסביבות חיפה שנכבשו לאחר נפילת העיר ב-22 באפריל 1948. אחרי שההגנה תקפה את הכפר השכן בַּלַד אל-שֵיח', החליטו תושבי יאג'ור לא להמתין להתקפה דומה.

יגור

בראשית שנות העשרים קנה יהושע חנקין 468 דונם מאדמות הכפר מסוחרי הקרקעות סורסוק וסלים ח'ורי עליהן הוקם קיבוץ יגור.

בטרם נוסד הקיבוץ חנו ועבדו בקרקעותיו למשך כשנה (1920-‏1921) אנשי "השומר הצעיר" חברי גדוד שומריה.

קיבוץ יגור נוסד בשנת 1922 על ידי חלק מחברי קבוצת "אחווה".

לפני עלייתה על הקרקע התגוררה הקבוצה בחושות של "סלמיה" - מספר חושות של אריסים בשטח שנרכש על ידי "חברת מלט פורטלנד נשר בע"מ" ליד יאג'ור. מ

תחילה עסקו המתיישבים בייבוש הביצות של נחל קישון ובהכשרת הקרקע בסביבתו.

אחרי כן הוקמו ענפי המשק השונים והקיבוץ גדל והתפתח. ביגור משק חקלאי מעורב מפותח, מפעלי חרושת ותחבורה. חלק מהמתיישבים עבד בבית החרושת למלט בנשר,

בימי המאבק של היישוב נגד השלטון הבריטי היה קיבוץ יגור מרכז חשוב של "ההגנה".

ב"שבת השחורה" (29 ביוני - 1946) ערך הצבא הבריטי חיפוש במקום (בעקבות הלשנה) וגילה מחבוא ("סליק") גדול של נשק שנועד להגנה על היישוב היהודי וחשיבותו הייתה גדולה מאוד. הנשק הוחרם ורבים מחברי הקיבוץ נאסרו. בעקבות זאת, נקראה אוניית מעפילים בשם "יגור".