מירון - מִירוּן

מירון הקדומה

שרידי ישוב מעטים מימי המשנה והתלמוד ובראש הגבעה בולטת חזית בית הכנסת של הישוב.

הישוב במקום מתוארך למן התקופה ההלניסטית ובתקופת הבית השני ועד לשנת 363 עת נטישת המקום.

מירון שימשה ככפר יהודי משגשג שנודע באיכות שמן הזית שבו. המקום בוצר ע"י יוסף בן מתיתיהו ושימש ביתם של משמרת הכוהנים לבית יהויריב.

החל מימי הביניים הפכה מירון למרכז חשוב לעלייה לרגל (זיארה) שבה השתתפו גם מוסלמים ודרוזים היות שבמסורת היהודית כאן פעל רבי שמעון בר יוחאי וקברו שוכן בסמוך. בית הכנסת מירון הוא מהמחצית השנייה של המאה ה-3 לספירה ובזמנו היה בנוי משתי קומות

מִירוּן

הכפר ניצב בגובה 750 מטרים מעל פני הים, במורדות המזרחיים של הר אל-ג'רמק [הר מירון].

ב-1596 גרו במירון 715 תושבים.

ב-1944-45 נמנו בו 290 תושבים.

אדמות הכפר השתרעו על 14,114 דונם, מהם 5,839 שנרכשו בידי יהודים.

ב-28-29 במאי תקף הגדוד הראשון של חטיבת יפתח את הכפר והרס בו גשר.

הפשיטה נערכה במסגרת מתקפה על כוחות לבנונים וסוריים שחנו באצבע הגליל.

הכפר נכבש רק בסוף אוקטובר 1948, במהלך מבצע חירם.

לא ברור מה עלה בגורלם של התושבים שנשארו במקום.

מירון

היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מהונגריה ומרומניה וחיילים משוחררים דתיים ממלחמת העצמאות.