עלמה - עַלְמָא

אילת

ישוב מתקופת התלמוד והמשנה שלא הוזכר במקורות.

הקהילה היהודית חיה פה עד לתקופה העותמנית.

כתובת הקדשה הקדומה נמצאת בחלקה בבית הכנסת במושב .

מעט דרומה לכיוון ההר יש שרידי בית קברות יהודי עם איורים חצובים על פתחי מערות קבורה.

ליד בית השיח מצפון יש פרטים ארכיטקטונים המעידים על מבנה בית הכנסת בסביבה.

עַלְמָא

הכפר שכן בגובה 675 מטרים מעל פני הים, בלב הגליל העליון. כארבעה ק"מ מצפון לכפר עבר הגבול עם לבנון, וצפת נמצאה 10 ק"מ מדרום לו.

הצלבנים כינו את המקום אַלְמֶה.

ב-1596 חיו בכפר 239 תושבים,

ב-1944-45 מנה מספר התושביםכ-950, כולם מוסלמים.

אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 19,498 דונם,

לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, יחידות ישראליות הגיעו לעלמא בשלבים המאוחרים של מבצע חירם, ב-30 באוקטובר 1948.

עלמה

המושב הוקם בשנת 1949

בתחילה התיישבו בו כ-90 משפחות עולים מלוב.

בשנת 1950 הגיעה למקום קבוצה של גרים מעיירה באיטליה בשם סן ניקנדרו‏ אשר עם הזמן עזבו את היישוב למושבים אחרים באזור.

לאחר שעזבו האיטלקים בשנת 1955 הגיעו למקום משער העלייה, 39 משפחות עולים מקוצ'ין אשר בהודו אך גם הם עזבו את היישוב, באופן רשמי בגלל הקור ועברו לגבעת כ"ח ‏ורוגלית.