אלמגור - עַרַבּ אל-שַמַאלִנָה, אלבֻּטַיחָה

בית ציידא

בית ציידא מזוהה על ידי החוקרים כעיר "צר" המופיעה במקרא בתחום ממלכת גשור. מעכה, בתו של תלמי מלך גשור נישאה לדוד וילדה לו את בנם אבשלום.

תל בית ציְדה שוכן בבקעת בית צידה, בתוך שטח פארק הירדן בצפון-מזרחה של הכנרת. בשטח התל, שהיה ידוע פשוט כ"א-תל", התגלו שרידים של עיר עתיקה המזוהה כ"בית צידה" ההלניסטית.

בחפירות בתל נתגלו שרידים של ישוב קדום מתקופת הברונזה הקדומה (ישוב שהתקיים מסוף המאה ה-30 לפני הספירה ועד סוף המאה ה-23 לפני הספירה), ויישוב מתקופת הברזל (אשר ככל הנראה השתייך לממלכת גשור). מתקופה זו נחשף מבנה גדול ונמצאו חרסים רבים. בנוסף, נמצאו בתל שרידים מהתקופה ההלניסטית - עירו של פיליפוס, הכוללים מבנה ציבורי ומבנה פרטי, ששטחו כ-400 מ"ר והוא כולל חצר וסביבה חדרים רבים.

על פי הממצאים מתקופת המקרא, הייתה בית צידא עיר מבוצרת שכללה חלקלקה, חומה ושער גדול ולצידו שני מגדלים. בשער נמצאו ארבעה תאים. ליד השער, מצידו החיצוני, נמצאה במת פולחן הכוללת מצבה עשויה בזלת עם עיטור אל בעל ראש פר. השער נשרף בעת הכיבוש של אשור בשנת 734 לפנה"ס.

התגלו שני מטבעות כסף משנת 143 לפנה"ס וכן מטבעות ברונזה סלאוקיים, מטבעות ברונזה מתקופת אלכסנדר ינאי ומטבע אחד מימי פיליפוס בן הורדוס, שליט הבשן

באזור בית הבק - תל המצוי בשפך הירדן אל הכנרת נתגלו שרידי בניין ציבורי גדול ומספר רצפות פסיפס מהתקופה הביזנטית - אתר שככל הנראה שימש את הצליינים הנוצריים שהגיעו לאזור.

בית צידה ההלניסטית

במאה הראשונה לפני הספירה התפתחה העיר בית צידה והפכה לעיר העיקרית באזור. קודם לכן הייתה העיר כפר דייגים קטן.

כמה משליחיו של ישו נולדו בעיר, ובהם פטרוס, אנדראס, ופיליפוס. כן מוזכר בית ציידה כמקום בו ישו חי ופעל. בברית החדשה כתוב שנס הלחם והדגים אירע בבית ציידה וכן שישו קילל את העיר בגלל שתושביו סירבו לשמוע בקולו.

בשנת 30 לספירה החליט פיליפוס בנו של הורדוס (אשר הפך לשליט האזור בשנת 4 לפנה"ס, עם מותו של הורדוס) להקים באזור עיר גדולה, בנוסף על העיר קיסיריה פניאס שהקים צפונית יותר.

פיליפוס העניק לעיר זכויות של פוליס, ביצר את העיר ושינה את שמה ל- "יוליאס" על שם ליוויה אשת אוגוסטוס אשר נפטרה בשנת 29 לספירה -זמן קצר קודם לכן .(

לאחר בנייתה התגורר פיליפוס בעיר, ואף נפטר בה ונקבר בה.

בשנת 65 (או שנת 66) לספירה נערך במקום קרב בין המורדים היהודים לחיילים הרומיים. החיילים הרומיים שירתו את המלך אגריפס השני בעוד שהמורדים היו בפיקודו של יוסף בן מתתיהו. במהלך הקרב שקע סוסו של בן מתיתיהו בבוץ וכוחותיו הפסידו. בית צידה נהרסה במהלך הקרבות.

עַרַבּ אל-שַמַאלִנָה (חִ'רבּת אבּו זֵינָה)

הכפר הקטן שכן 13 ק"מ מדרום-מזרח לצפת, במישור שהשתרע ממערב לגבול עם סוריה.

ב-1944-45 השתרעו אדמות ערב אל-שמאלִנה והכפר הסמוך אל-בֻּטיחָה על שטח של 16,690 דונם.

באותה עת התגוררו בשני הכפרים 650 תושבים.

תושבי הכפר, שנמנו על השבט הבדואי ערב אל-שמאלִנה,

אל-שמאלִנה נכבש במהלך מבצע מטאטא, שבוצע על-ידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח.

אלבֻּטַיחָה

הכפר הקטן שכן באזור של גבעות בקרבת הגבול עם סוריה, כ-250 מטרים ממזרח לנהר הירדן.

פירוש שם הכפר "אדמת ביצות".

אל-בטיחה נכבש במהלך מבצע מטאטא, שבוצע על-ידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח.

מבצע מטאטא

ב-4 במאי נערך מבצע מטאטא במטרה להרחיק את הבדואים בשטח המשתרע בין כביש טבריה-ראש פינה במערב עד לירדן במזרח.

מטרות המבצע הוגדרו: "חיסול בסיסי האויב המחבל ומטריד את התחבורה בגליל, הריסת נקודות היאחזות לכוחות פולשים ממזרח, חיבור הגליל התחתון והעליון ברצועה רחבה ובטוחה יחסית [של שטח יהודי רצוף]".

למבצע קדמה הרעשת מרגמות, ועם התקרבות לוחמי הגדוד הראשון של הפלמ"ח נמלטו הערבים מזרחה.‏

לטענת הסורים מדובר היה בכ-2000 איש בני השבטים ערב אל-שמלינה באזור שפך הירדן לכנרת, ערב אל-סמכיה ערב אל-סויאד וערב אל-זנגריה בירדן ההררי.

בני שבט ערב אל-הייב בכפר טובא שגילו עמדה אוהדת ליישוב היהודי ואף נלחמו לצידו במסגרת הפלהיב לא נפגעו.‏

למחרת פוצצה יחידת ההנדסה של הפלמ"ח עשרות בתים בזנגריה ובכפרים נוספים.‏

כתוצאה מהמבצע, חובר הגליל העליון אל שאר חלקי הארץ ונתאפשרה תחבורה חופשית אליו וממנו, ללא צורך בנסיעה בשיירות מאובטחות.

לדברי יגאל אלון למבצע הייתה "השפעה פסיכולוגית עצומה" על ערביי צפת ועמק החולה שנותקו מסוריה, וסלל את הדרך לכיבושם.

קרב תל מוטילה היה קרב שהתחולל במשך חמישה ימים, החל מ-2 במאי 1951, מצפון מזרח לכנרת (באזור בו נמצא כיום היישוב אלמגור), בין הצבא הסורי ובין צה"ל.

לאחר סיום מלחמת העצמאות ובעקבות הסכמי שביתת הנשק, נקבעו ממזרח לירדן ולכנרת מספר שטחים שהיו בריבונות ישראל אך נקבע כי יהיו מפורזים. באותה תקופה פעלה ישראל ליבוש אגם החולה, פעולה שעוררה את התנגדות הסורים ובמקביל ניטשו תקריות בין שני הצבאות על השליטה בשטחים המפורזים.

תחילתו של הקרב, אשר לעתים נקרא גם "תקרית תל מוטילה", הייתה בכניסתם של חיילים סורים בלבוש אזרחי אל תוך השטח המפורז באזור כורזים.

הסורים השתלטו על שלוש גבעות אשר חלשו על כביש טבריה-מטולה ובתגובה נשלחה יחידה מגדוד מילואים 34 (של חטיבת הגמ"ר 3).

עם הסתבכות הקרב נשלח גדוד 13 של חטיבת גולני בפיקודו של רחבעם זאבי לסייע בקרב.

במקום התפתח קרב קשה שנמשך מספר ימים. התברר כי הכוחות הסורים שהתמקמו באזור המפורז היו גדולים ומאורגנים מהמשוער בתחילה.

בחלקו האחרון של הקרב השתתפו גם מטוסי ספיטפייר של חיל האוויר.

בסופו של הקרב, לאחר אבדות רבות לשני הצדדים, הצליחו כוחות צה"ל להשתלט מחדש על שלוש הגבעות שבשטח המפורז.

בקרב נהרגו 41 חיילי צה"ל וכ-70 נפצעו, ולמרות שבסופו הושגה המטרה של פינוי הסורים מהאזור המפורז, הוא נחשב אחד מכישלונות צה"ל.

אלמגור

היישוב הוקם בשנת 1961 כהיאחזות נח"ל ואוזרח בשנת 1965.