שלומי - אלבַּסֿה

אלבַּסֿה

הכפר שכן במורדות גבעה סלעית הפונה מערבה לכיוון הים התיכון, מצפון לואדי אל-בַּסֿה [נחל בצת], 19 ק"מ צפונית לעכו.

מקור שמו של הכפר הוא כפי הנראה המילה הכנענית "ביסה" שמשמעותה ביצה.

המקום נקרא בצת בתקופה הרומית, ומאוחר יותר כונה עין אל-בַּסֿה על-ידי יועץ של סֿלאח אל-דין.

בכפר נמצאו שרידים של כפר עתיק, רצפות פסיפס, בורות מים וקברים חצובים בסלע. בסמוך נחשף מקום קבורה נוצרי ובו מטבעות וזכוכית מהמאה הרביעית לספירה.

ב-1596 מנתה אוכלוסיית הכפר 572 תושבים.

ב-1944-45 חיו בכפר ובח'ירבת מעסֿוב הסמוכה 2,950 תושבים, למעלה מחציים נוצרים והיתר מוסלמים.

שטח שני הישובים עמד על 29,535 דונם, מתוכם 4,178 דונם שנרכשו על-ידי יהודים.

הכפר נכבש ב-14 במאי 1948 במהלך מבצע בן עמי, בו כבשה חטיבת כרמלי את עכו והגליל המערבי.

תושבי הנסו כפר עם הופעתם של הכוחות היהודים.

חלק מהם קיבלו הוראה או "המלצה" לנוע צפונה ללבנון, וכמאה כפריים אחרים, בעיקר זקנים ונוצרים, הועברו לכפר אל-מזרעה.

שלומי

שלומי נוסדה כעיירת פיתוח, על שטח הכפר הערבי אל-באסה, בשנת 1956

תושביה הראשונים היו עולים ממרוקו ותוניסיה.

לאורך תקופה ארוכה סבל היישוב מירי קטיושות של הפת"ח והחזבאללה.

בשנת 2000, עם יציאת צה"ל מלבנון נפסק לתקופה ירי הקטיושות למעט אירועים נקודתיים.

במאי 2005 וכן במאי וביולי 2006 (מלחמת לבנון השנייה) שב היישוב לסבול מירי קטיושות מלבנון.