מגידו - לַג'וּן

מגידו

ההתיישבות במגידו החלה באלף הרביעי לפנה"ס (התקופה הכלכוליתית).

בראשית האלף השלישי לפנה"ס (תקופת הברונזה הקדומה) הייתה מגידו עיר שהוקפה בחומה אדירה.

באלף השני לפנה"ס הייתה מגידו אחד מן המרכזים השלטוניים המצריים החשובים בארץ ישראל.

שמה של העיר מגידו מופיע לראשונה בקבוצה השלישית של כתבי המארות מימי השושלת ה-12 אשר שלטה במצרים במאות ה-19-20 לפנה"ס.

מגידו נכללת בין הערים אשר כבש תחותמס השלישי אשר שלט במצרים במאה ה-15 לפנה"ס.

העיר הפכה במהרה למעוז מצרי.

מגידו מופיעה במכתבי תענך המתוארכים לשנים 1470-1550 לפנה"ס לערך.

שם העיר מגידו מופיע בתנ"ך 20 פעמים.

העיר מגידו הייתה בתחום שבט מנשה ומוזכרת בהקשר אי הצלחת השבט להוריש את העיר (שופטים פרק א' פסוק כ"ז).

בימי המלך שלמה הפכה העיר למרכז הנציבות .

העיר מוזכרת גם במקורות אשוריים וארמיים.

מקום העיר מגידו היה בלתי ידוע לשליח יוחנן מתלמידיו של ישו, הוא בחר במגידו כמקום הקרב האחרון בין כוחות הטוב והרע וכך נולדה ארמגדון של האפוקליפסה (חזון יוחנן ט"ז, ט"ז).

לַג'וּן

הכפר שכן על גבעה קטנה בקצה הדרום-מערבי של מרג' אבּן עמר [עמק יזרעאל], על שתי גדותיו של ואדי אל-לג'ון [נחל קיני],

הכפר נבנה על אתר בו הוצב ליגיון רומי לאחר דיכוי מרד בר כוכבא בשנת 130 לספירה. המקום נודע בשם לֶג'יוֹ, ונעשה לעיר אחרי עזיבת הליגיון במאה השלישית לספירה. העיר עברה לשליטה ערבית בתחילת הכיבוש המוסלמי במאה השביעית לספירה, נתפסה בידי הצלבנים ונכבשה מידיהם בידי סֿלאח אל-דין ב-1187.

ב-1596 כבר שכן הכפר אל-לג'ון במקום וחיו בו 226 תושבים.

נראה שהכפר ננטש עם השנים, שכן במחצית המאה ה-19 הכפר לא היה קיים במקום.

בסוף אותה מאה החלו תושבים מאֻם אל-פָחֶם השכנה לעבור למקום על-מנת להשתמש באדמותיו, ובהדרגה התיישבו בו.

בתקופת המנדט הבריטי עברו לכפר תושבים נוספים מאֻם אל-פָחֶם, כתוצאה מרדיפתם בידי הבריטים בשל השתתפותם במרד של 1936-39. כתוצאה מכך הואצה התפתחותו של הכפר,

ב-1944-45 מנה מספר התושבים כ-1,103

אדמותיו השתרעו על 77,242 דונם.

הכפר הותקף ונכבש כבר באמצע אפריל, בסמוך לקרב על משמר-העמק.

ילדים ונשים פונו אז מהכפר ו-27 בניינים פוצצו בו בידי ההגנה.

ככל הנראה צבא השיחרור הערבי שב והשתלט על הכפר, עד לכיבושו הסופי ב-30 למאי 1948 בידי הגדוד הרביעי של חטיבת גולני, אחרי "טיהור" עמק בית-שאן.

יתכן שהגדוד גירש את תושבי הכפר.

מגידו

נוסד ב-1949 בידי ניצולי השואה, פרטיזנים ולוחמים מפולין ומהונגריה שעלו ארצה.

הקיבוץ עלה על הקרקע ב-1 בפברואר 1949 על ידי קבוצה על שם יוסף קפלן של השומר הצעיר שיצאה ממשמר העמק.

המייסדים היו בעיקר יוצאי פולין שעלו לאחר השואה, חלקם דרך מחנות המעצר בקפריסין.

חברי הקבוצה התפצלו בין גת, עין השופט דן ונגבה לצורך וחיזוק הקיבוצים וקבלת הכשרה.

החברים בנגבה אף השתתפו בקרבות להגנת המקום במלחמת העצמאות‏.

לאחר קרבות משמר העמק הגיעו אליו חברי הגרעין לחזק את הקיבוץ‏^..

בפברואר 1949 עלו על הקרקע של הכפר הערבי הנטוש לג'ון מול פתח נחל עירון^..

לאחר מספר שנים עלו להקמת נקודת הקבע על גבעה סמוכה.

באמצע שנות ה-50 נוספו למייסדים קבוצת עולים מארצות דרום אמריקה.