פוריה - מַנַארָה, נאסֿר דין

בית מעון

יישוב יהודי בימי הבית השני ובימי המשנה והתלמוד.

אחרי חורבן בית שני נדדה לבית מעון משפחת כהנים בשם 'חומה'. מיקומה של בית מעון הוא במדרון מעל טבריה. "...אמר ר' איבו (בר נגרי) כזו בית מעון שעולין לה מן טבריה ויורדין לה מכפר שובתי" (בראשית רבה, פרשה פ"ה).

הגמרא מציינת כי אחד משלושת ספרי התורה המדוייקים אשר נשמרו בבית המקדש ואשר על פיהם נקבע הנוסח המדוייק של התורה מקורו בבית הכנסת שבמעון.

לפי השו"ת מובן כי בבית מעון התקיים ישוב יהודי גם במאה ה-16.

סרגונה

במקורות המקום נקרא "סירגוניה" "סרונגין" "וסרונגיה".

כנראה שבני המקום שכונו "סרגונאים" ישבו ועסקו במסחר בטבריה והיה להם שם בית כנסת משלהם.

במקום שרידי מבנים ועליהם בנייה מאוחרת, בריכה חצובה ובנחל הסמוך שרידי סכר גדול לימות החורף.

ממערב לכביש שרידי מבנה ציבור מעטים.

על פי חוליות ואבני הגזית במקום מזוזה ואבנים עם סיתות שוליים כנראה שמדובר בבית הכסת של הישוב.

מַנַארָה

שם-הכפר, שמשמעותו מגדלור בערבית, מקורו אולי בכְּפָר מְנוֹרִי, ששכן במקום בתקופה הרומית.

הצלבנים כינו את המקום מֶנַן.

אתר ארכיאולוגי בכפר הכיל שרידי-בתים.

הכפר ניצב בראש גבעה שמשקיפה על הכינרת בגליל התחתון המזרחי, חמישה ק"מ מדרום לטבריה..

ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-490, מוסלמים כולם.

אדמות הכפרים אל-מנארה ונאסֿר אל-דין והשתרעו באותה עת על 6,797 דונם, מהם 1,410 אשר נרכשו בידי יהודים.

הכפר נכבש במארס 1948, במהלך התקפה שהקדימה את כיבוש טבריה והביאה לפינוי הכפר.

נאסֿר דין

הכפר ניצב בראש מורד שהשקיף והשתפל לעבר הכנרת והעיר טבריה, שלושה ק"מ מדרום-מערב לעיר.

הכפר נקרא על-שם נאסֿ'ר אל-דין, אשר לפי האגדה נהרג בקרב נגד הצלבנים וקברו מצוי באתר מקודש מצפון לכפר.

ב - 1944-45ב - נמנו בו 90 תושבים מוסלמים.

אדמות נאסֿר אל-דין ואל-מנארה השתרעו באותה עת על 6,797 דונם, מהם 1,410 אשר נרכשו בידי יהודים.

ב-11-12 באפריל 1948 נכנסו לתוך הכפר שתי מחלקות של חטיבת גולני שחנו ברובע היהודי בטבריה.

רוב התושבים ברחו לכפר לוּבּיא או לטבריה, משם פינו אותם חיילים בריטים ללוביא.

פוריה

פוריה עילית

היישוב הוקם כחווה של מפעל האחוזות בשנת 1912.

החווה אויישה בעיקר בפועלים יהודים מפועלי העלייה השנייה שעבדו במקום. בין השנים 1919, מועד בו נעזבה האחוזה.

עד 1940 עמד היישוב בשממונו. בשנת 1940 הופנתה למקום קבוצת הנוער העובד "אלומות", כמקום התיישבות ארעי.

בין 1940 ל־1947 ישבה הקבוצה בפוריה, שיפצה את בתי אבן הבזלת שנותרו מן החווה וקיימה מסכת חיים קיבוצית. שם היישוב היה פוריה-אלומות.

ב-1947, קיבלה קבוצת אלומות את אתר התיישבות הקבע בגבעת ביתניה עילית שמול פוריה. עם השנים קיבלה הגבעה את שמה של הקבוצה שהתיישבה עליה "קבוצת אלומות".

לפוריה עלה גרעין התיישבות חדש, והיישוב שב וקיבל את השם 'פוריה'.

ב-1949 הקיבוץ פורק. מרבית חבריו עברו לקבוצת אלומות הסמוכה, אחרים התפזרו בכל רחבי הארץ.

מאז ועד 1955, עת בה הגיעה קבוצת פועלים להתיישב במקום.

פוריה-נווה עובד

היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מצפון אפריקה מפוני מעברת צמח.

פוריה – כפר עבודה

היישוב הוקם בשנת 1949 כיישוב של הסוכנות היהודית על ידי עולים מתימן.

היישוב הוקם ככפר עבודה ולכן נקרא "פוריה-כפר עבודה".