Embedded Files
חורבה של ישוב קדום, מלאה כוכי קבורה וסרקופגים פזורים בשטח.
במקום בריכת אגירת מים עתיקה וסרקופגים (ארונות קבורה), מכסה ענק וחומת סוגרים . כנראה מזוליאום .
כנראה העיר עייתה (עייתה לו) בה גרה אחת ממשמרות הכהנים. מוזכרת בקינה על המשמרות בין קינות תשעה באב.
על פסגתו הנמוכה של הר רהב מצויים שרידים של מגדל מרובע מסותת כנראה חלק מחווה חקלאית צלבנית שהייתה מבוצרת. שרידים של בית בד וחציבות רבות. השם והמקום מופיעים בתעודות מהתקופה הנ"ל.
שרידי מבנה חומה מדרום ואולי שער ומכאן שם המקום. המקום היה מיושב רק בתקופת הברזל ויש המייחסים אותו כישוב ישראלי-שבטי בתקופת ההתנחלות.
עתיקות הכוללות קירות , אבני רחיים ומשקופים ובורות .
אִקְרִת
הכפר שכן על גבעה תלולה, ממנה השקיף לעבר ואדי בּסֿה [נחל בצת]. מספר קילומטרים מצפון לכפר עבר הגבול הלבנוני, ו-25.5 ק"מ מדרום-מערב לו שכנה עכו.
הכפר נבנה על תל בו נמצאו רצפות-פסיפס, שרידי-גת, קברים, בורות-מים וכלי-גרניט.
בעבר הקימו הכנענים במקום את הפסל של האל מֶלְקַרְט מהעיר צוֹר.
מאוחר יותר כבשו הצלבנים את המקום וקראו לו אַקְרֵף.
כמו כפרים רבים אחרים, הוחרב המקום בעת מסעות הצלב.
הכפר אִקְרִת נבנה מחדש מאוחר יותר, וב-1596 חיו בו 374 תושבים.
וב-1944-45 מנתה אוכלוסיית הכפר 460 נוצרים ו-30 מוסלמים.
אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 24,722 דונם,
אחד מהכפרים האחרונים שנכבשו על ידי הצבא הישראלי, בסוף מבצע חירם, אחרי שנכבש רובו של צפון הגליל.
ב-31 באוקטובר 1948 נכנעו תושבי הכפר לחטיבת עודד של צה"ל ללא קרב ונשארו בבתיהם.
כעשרה ימים לאחר סיום הקרבות בצפון הם נפלו קורבן.
נקבעה מדיניות של פינוי רצועת הגבול מערבים.
צה"ל הודיע לתושבי הכפר שפינויים הוא זמני ושבקרוב יורשו לחזור.
חלק מהתושבים נעקרו ללבנון אך רובם הועברו לכפר א-ראמה.
בשנים שלאחר מכן, תושבי אִקְרִת וכפרים שכנים במצב דומה, הוסיפו להפציר ברשויות שיותר להם לשוב לכפריהם, אך לשווא.
תַרְבּיחָ'א
הכפר שכן 27 ק"מ מצפון-מזרח לעכו, בגובה 550 מטרים מעל פני הים, על רמה שטוחה שגובלת בואדי עמוק.
מקור השם תרבּיח'א הוא בשם האתר הצלבני תַיֶרְבּיקַא, עליו נבנה הכפר.
ב-1596 חיו בכפר 88 תושבים.
ב-1944-45 חיו בשלושת הכפרים הסמוכים תרבּיח'א, סֿורוח ואל נבּי-רוּבּין אלף תושבים, רובם מוסלמים.
אדמות הכפרים השתרעה אז על 18,563 דונם.
אחרי סיום מבצע חירם בסוף אוקטובר 1948 חדרה חטיבת עודד לכפר בשבוע השני של נובמבר 1948 והורתה לאנשיו לחצות את הגבול ללבנון.
אלנַבּי רוּבּין
הכפר שכן 28 ק"מ מצפון-מזרח לעכו, על גבעה מעוגלת שנישאה מעל הכפר תרבּיח'א.
ב-1944-45 חיו אלף תושבים, רובם מוסלמים.
אדמות שלושת הכפרים השתרעו אז על 18,563 דונם.
אל-נַבּי רוּבּין היה בין הכפרים הקרובים לגבול לבנון שפונו מתושביהם בשבוע השני של נובמבר 1948.
עם תום הפעולות הצבאיות פקד הצבא הישראלי על תושבי הכפר לחצות את הגבול ללבנון.
סֿוּרוּח
הכפר שכן על גבעה סלעית וצפה לעבר הכפר תרבּיח'א, 28.5 ק"מ מצפון-מזרח לעכו.
ב-1944-45 חיו בסֿורוח ובכפרים תרבּיח'א ואל נבּי-רוּבּין הסמוכים אלף תושבים, רובם מוסלמים.
אדמות שלושת הכפרים השתרעו אז על 18,563 דונם.
בשבוע השני של נובמבר 1948, עם שוך הקרבות, פשטו הכוחות הישראלים על כפרים בגבול הצפוני עם לבנון וגירשו את תושביהם.
שומרה
Page updated
Google Sites
Report abuse