מחניים - חִ'רְבּת אלמֻנְטַאר, אלוַיְזִיָה

חִ'רְבּת אלמֻנְטַאר

הכפר הקטן שכן 8.5 ק"מ ממזרח לצפת.

ב-1840 ציין הנוסע וחוקר התנ"ך האמריקני אדוארד רובינסון שאל-מֻנטאר משמש כמחנה לנוודים טורקים וכורדים, ושהוא הבחין שם גם בהתיישבות של ערבים בדואים.

בתחילת המאה ה-20 קנה הברון רוטשילד חלק ניכר מהאדמה שליד חִ'רְבּת אל-מֻנטאר.

ההתקפות הראשונות על הכפר בוצעו כנראה במהלך מבצע יפתח [באפריל או במאי 1948].

עם כניסתה לתוקף של ההפוגה הראשונה של המלחמה, ב-11 ביוני 1948, תפסו הסורים עמדות סביב מחניים.

החזית זו בין הסורים והישראלים, שהיתה קרובה מאוד לח'רבת אל-מֻנטאר נותרה שקטה במהלך ההפוגה, שנמשכה עד 9 ביולי 1948.

אחרי הסכם שביתת הנשק מיולי 1949, מצא עצמו הכפר בשולי האזור המפורז שבין סוריה וישראל.

אמצעי לחץ ישירים ועקיפים מצד רשויות ישראל בין 1949 עד 1956, הניעו את תושביו לעזוב.

אלוַיְזִיָה

הכפר שכן 8.5 ק"מ מצפון-מזרח לצפת,

רוב תושבי-הכפר היו בדואים.

ב-1944-45 חיו בכפר 100 תושבים

אדמותיו השתרעו על 3,826 דונם, שרובם הגדול נרכשו בידי יהודים.

כיבוש אל-וַיְזִיָה התרחש באפריל או במאי 1948, במהלך מבצע מטאטא.

מחניים

אדמות מחניים נרכשו בשנת 1891‏בידי אגודת "אהבת ציון" של חובבי ציון בגליציה לשם הקמת מושבה במקום.

החברה מכרה מניות ולכל מאה מניות העניקה זכות התיישבות במקום בהגרלה לאחד הקונים‏.

עוד טרם הקמת המושבה, הוצע לאגודת אהבת ציון ב-1898 להחליף את המושבה באדמות של הברון בחורן, לצורך הרחבת משמר הירדן‏.

בשנת 1898 התיישבו שם מספר משפחות מגליציה, בעיקר ממחוז בוצ'אץ' והסביבה, בראשות אברהם זאלץ וזכריה שפירא מטרנוב וקראו למקום מחניים על שם עיר מקראית שהייתה בגלעד בשם זה.

לאחר תקופת התחלה לא קלה נתקבלו רישיונות לבניית הבתים, ונפתחה במקום חנות שמכרה לתושבים ולערביי הסביבה‏.

אנשי המקום נזקקו לתמיכה לצורך סיום בניית בתיהם וב"חברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריא ובארץ הקודש" התלבטו האם יש למושבה זכות קיום ואם יש טעם לתמוך בה‏.

בשנת 1901 נסגרה חברת אהבת ציון שהפסיקה לשלוח תמיכה לאיכרים והמושבה קרסה‏. בראש פינה הוקם ועד לסיוע לאנשי מחנים בעזרת כסף שהגיע מחוץ לארץ‏.

בשנת 1903 נמכרה אדמת מחנים לחקלאי ראש פינה ומתיישבי מחנים פונו מבתיהם תמורת פיצויים‏.

ניסיון ההתיישבות לא עלה יפה, בגלל חוסר התמצאות בתנאי הארץ, מחסור בהון וחוסר מקצועיות גרמו להתפוררות המושבה.

בהמשך היה ניסיון של יק"א ליישב במקום פועלים שיגדלו טבק וכן הביאו קבוצת מתיישבים מן הקווקז לגדל בה בעלי חיים.

בשנת 1909 הקציב הוועד האודסאי 1200 פרנק לצורך שכירת מורה עבור המתיישבים, בתקווה שהדבר יקשור אותם למקום, אולם לא נמצא מורה שימלא את התפקיד‏. בסופו של דבר גם יהודי הקווקז נטשו בשנת 1912‏.

בזמן מלחמת העולם הראשונה בשנת 1916 עלתה למקום קבוצה של פועלים מפועלי ציון היה זה יישוב הפועלים הראשון בגליל העליון.

בשנת 1922, מחניים הפך למושב עובדים וכעבור שש שנים נעזב שוב.

ב-23 במאי 1939 נבנתה מחניים בשלישית עם ייסודו של הקיבוץ הנוכחי על ידי חברי קיבוץ "יודפת" אנשי צפת.

מדרום לקיבוץ נמצא שדה התעופה ראש פינה (המכונה גם "שדה התעופה מחניים"), המשמש לטיסות אזרחיות למרכז הארץ וכן כשדה חירום של חיל האוויר.