גשר הזיו - אלזִיבּ

אכזיב

המקום היה מיושב עוד במאה ה-18 לפנה"ס ועד המאה ה-10 לפנה"ס היתה שם עיר מוקפת חומה.

היישוב אכזיב (הצפוני) נזכר בתנ"ך בספר יהושע במסגרת תיאור נחלת שבט אשר.

במקום הייתה עיר נמל כנענית קדומה, ואחר-כך יישוב ישראלי, שהוחלף ביישוב פיניקי בימי שלמה המלך.

נכבשה על ידי האשורים ב-701 לפנה"ס.

אכזיב נזכרת במשנה במסגרת תיאור גבולות הארץ של עולי בבל .

על פי התיאור שם ובתלמוד הירושלמי, כזיב-אכזיב הצפונית לעכו נמצאת (עבור עולי בבל) על הגבול הצפוני של הארץ מבחוץ.

גם במקורות קדומים לא יהודיים נזכרת אכזיב.

הרומאים קראו למקום אֶקדיפַּה.

בתקופה הצלבנית שכנה באכזיב מצודה צלבנית.

שמה הצלבני של מצודת אכזיב היה Casale Umberti.

המקום נכבש על ידי המצביא הממלוכי בייברס ב - 1271 שהרס את המצודה.

בתקופה מאוחרת יותר (כנראה במהלך המאה ה-13) הוקם במקום היישוב הערבי א-זיב,

אלזִיבּ

הכפר שכן על גבעה מעוגלת לחוף הים התיכון, 13.5 ק"מ מצפון לעכו.

ב-1944-45 חיו בישוב ובאל-מַנְוָאת הסמוך 1,910 תושבים.

אדמותיהם השתרעו על 12,607 דונם.

ב-13-14 במאי 1948 פשטה חטיבת כרמלי במסגרת מבצע בן-עמי, גם על אל-זיבּ.

תושבי הכפר ברחו עם הופעת הכוחות היהודיים.

כמה מתושבי הכפר שלא הצליחו להימלט הועברו מאוחר יותר לכפר אל-מזרעה,

גשר הזיו

הקיבוץ הוקם בתאריך 27 בינואר 1949 על ידי חלק ממפוני קיבוץ בית הערבה, אשר מצפון לים המלח,

עליהם חברו לאנשי תנועת הבונים, אשר הגיעו מאמריקה הצפונית.

הקיבוץ הוקם על גבי בסיס נטוש של הצבא הבריטי, אשר שימש כוחות של הבריגדה הניו־זילנדית במלחמת העולם השנייה.

שמו של היישוב ניתן לו לזכרם של ארבעה־עשר לוחמי הפלמ"ח שנפלו בפעולת פיצוץ גשר א-זיב בליל הגשרים בשנת 1946‏.