אלקֻדַיְרִיָּה
הכפר היה מצוי בהרי הגליל המזרחי באזור שהשתפל לכיוון דרום-מזרח וצפה לכיוון הכינרת.
בצמוד לח'רבּת אל-נַוַרִיָה, בה נמצאו ערימות של אבני בנייה וגתות חצובות בסלע, המצביעות על התיישבות רומית-ביזנטית במקום.
ב-1944-45 מנה מספר התושבים כ-390.
אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 12,487 דונם.
כוחות ההגנה תקפו את אל-קֻדיריה ב-4 במאי 1948 במהלך מבצע מטאטא.
אלשוּנָה
הכפר שכן על גבעה שהשקיפה אל ערוצו העמוק של נחל עמוד, מצפון-מזרח לכנרת.
בדואים משבטי ערבּ אל-סַיּאד ואל-קדיראת הקימו את אוהליהם סמוך לקצה המזרחי של הכפר.
באמצע שנות ה-1940 מנה מספר התושבים כ-170, שהיו ברובם מוסלמים.
אדמות הכפר השתרעו אז על 3,660 דונם.
התאריך המדויק של כיבוש אל-שונה אינו ידוע.
כחל