אילניה - שַגַ'רָה

במקום שרידי בית הכנסת העתיק הנמצא במרכזו של יישוב יהודי עתיק מימי המשנה והתלמוד ומשתרע על מאות דונמים. מתקנים חקלאיים רבים ומערות קבורה שחלקן עם חריתה של מנורה, מעידים על ישוב גדול שהיה כאן בזמן המשנה והתלמוד.

יש המשערים כי כאן היה מקומו של היישוב "ערב" - מקום מושבם של רבי יוחנן בן זכאי ורבי חנינא בן דוסא.

באתר הארכיאולוגי יש גם יסודות של כנסייה,

בתקופת הצלבנים הוא נודע בשם סֶיֶרָה.

שַגַ'רָה

הכפר שכן על המורד המזרחי של גבעה מתונה, ממערב לואדי רחב, 14 ק"מ ממערב לטבריה.

משמעות שם הכפר בערבית היא "העץ".

ב-1596 חיו בכפר 396 תושבים.

ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-770, רובם מוסלמים, מלבד 50 נוצרים.

אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 3,754 דונם.

הכפר נכבש ב-6 במאי 1948 בעקבות כיבוש טבריה.

יחידות של חטיבת גולני, בעיקר מגדוד ברק, תקפו את הכפר וכבשו אותו.

התושבים נסו בהשאירם את המתים מאחוריהם.

אילניה

אילניה הוא מושב בגליל התחתון, כשני קילומטר וחצי מדרום לצומת גולני, בתחום מועצה אזורית הגליל התחתון.

המושב ידוע גם בשם "סג'רה", על שם הכפר הערבי הסמוך א-שג'רה (בערבית: "אילן"), אשר חרב במלחמת העצמאות ושעל חלק מאדמותיו התרחבה אילניה לאחר קום המדינה.

אילניה התחילה כחוות סג'רה שאדמותיה נרכשו בידי יק"א בשנת 1899, ובשנת 1902 הפכה למושבה, ובה עבדו בחקלאות ובשמירה אנשי העלייה השנייה, ובהם מניה שוחט, יוסף ויץ ודוד בן-גוריון.

בתחילת המאה העשרים הגיעו לסג'רה מספר משפחות של גרי צדק מרוסיה ביניהם משפחת קורקין, פרוטופופוב ניצ'ייב מטביוב וסזנוב. למרות הקשיים הם הצליחו בהיותם חסונים ובעלי נסיון בחקלאות, לנטוע שורש במקום. רוב הגרים עזבו את המושבה.

בשנת 1949 התרחבה החווה על שטח הכפר הערבי הסמוך א-שג'רה, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות.

בשנת 1957 הפכה אילניה למושב, שקלט תושבים נוספים.

במלחמת העצמאות

התקפה הראשונה על סג'רה

ב-6 ביוני 1948 חדר צבא ההצלה לגליל בציר מלכיה - סעסע והתבסס במרכז הגליל. תוכניתו של קאוקג'י הייתה לתקוף בכיוון מזרח בתאום עם הסורים במשמר הירדן כדי לחבור איתם ולנתק את הגליל העליון המזרחי בתנועת מלקחיים.

לאחר כישלון התקפת גולני על לוביה, שינה קאוקג'י את תוכניתו. הוא ביקש לנצל את כישלון ההתקפה ולהטיל את כל כוחו על סג'רה כדי להשיג על ידי כך שני הישגים:

• הרחקת האיום מצומת מסכנה - עילבון שהיה הקשר היחידי בין נצרת לגליל העליון.

• כיבוש סג'רה יאפשר לו פריצה לאזור התבור כדי לנתק את הכביש היחידי שהוביל מהעמק לגליל, בסביבות כפר כמא.

על סג'רה הגנו חיילי גולני מגדוד "דרור", "ברק" ופלוגה מחטיבת כרמלי. ההפוגה הייתה להיכנס לתוקף ב-11 ביוני 1948 בשעה 10.00 אולם קאוקג'י לא ראה את עצמו כבול להחלטות האו"ם.

בשעה 09.15 נתגלה טור של 50 מכוניות מצד עילבון ומנצרת ומהן ירדו מאות לוחמים ערבים. תוך זמן קצר החלה הפגזה של תותחים ומרגמות והסתערות על המשלטים מצפון וממערב לסג'רה. תוך זמן קצר נאלצו המגינים לסגת באבדות כבדות והערבים כבשו את רוב משלטי סג'רה. מטה החטיבה שנמצא ביבנאל שלח מיד משוריין נושא תחמושת ולוחמים ובניהם רופא החטיבהד"ר ישעיהו מוריס. המשוריין פרץ לסג'רה כשהוא יורה לכל עבר. לאחר שתפסו הערבים את המשלטים הם הפגיזו משם את סג'רה. פגז אחד חדר לתחנת העזרה הראשונה שנמצאה באחד מבתי המושבה והרג את ד"ר מוריס.

בלילה נסוג קאוקג'י, ייתכן בגלל האבידות הכבדות. כוחות צה"ל חזרו בבוקר ה-12 ביוני 1948 ותפסו את המשלטים שנכבשו. חילופי האש נמשכו כל היום ורק ב-13 ביוני 1948 השתררה ההפוגה בחזית הזאת.

ההתקפה השנייה על סג'רה

בתקופת ההפוגה הראשונה נתמנה נחום גולן למפקד חטיבת גולני. גדוד ברק הובא לסג'רה והחלה עבודת התבצרות קדחתנית לקראת חידוש הקרבות.

סג'רה רתקה כ-800 לוחמים ערביים, רובם אנשי צבא ההצלה ומיעוטם לוחמים מקומיים, 8 משוריינים עם צריח, 6 משורייני זחל פתוחים, תותחים ,מרגמות ומספר מטוסים (כנראה עיראקים).

קאוקג'י פתח בהתקפה ב-9 ביולי 1948 שנמשכה ללא הפסקה עד 18 ביולי 1948. הגנת סג'רה התבססה על שלושה משלטים עקריים בצפון, מערב ודרום. המגינים הפעילו יחידת קומנדו שהייתה מתגנבת לקווי הערבים ומניחה שם מוקשים שהיו מתפוצצים למחרת בעת ההתקפה. משלטים עברו מיד ליד אולם סג'רה לא נפלה. ב-12 ביולי1948 השתמשו תותחני קאוקג'י בפעם הראשונה בפגזי רסס (שרפנל). מטוסי "טייסת הגליל" עזרו בהפצצות לילה על ריכוזי התוקפים. ב-14 ביולי 1948 ערכו כוחותיו של קאוקג'י 8 התקפות בסיוע מטוסים. כל ההתקפות נהדפו אבל קאוקג'י התמיד בהתקפותיו כי כיבוש סג'רה נעשה בעיניו לעניין של יוקרה. הוא היה שקוע כולו בסג'רה ולא שם לב לכוחות צה"ל הנעים משפרעם לעבר נצרת במבצע דקל. ב-16 ביולי 1948 הבחינו מגיני סג'רה בתנועת בריחה ניכרת של מכוניות בכיוון נצרת-עילבון.

ב-17 ביולי 1948 פסקה הארטילריה של קאוקג'י מלפעול ונראתה בריחה מכפרי הסביבה. הכפר דבוריה חתם על הסכם כניעה. הארטילריה היהודית רוכזה על לוביה ונראתה מנוסה המונית משם.