כפר סאלד - אלעאבִּסִיָה, מַדַאח'יל

אלעאבִּסִיָה (צפד)

הכפר שכן באזור מישורי בחלק הצפון-מזרחי של עמק החולה, בסמוך לגבול הסורי, 28.5 ק"מ מצפון-מזרח לצפת.

ב-1944-45 מנה מספר התושבים כ-1,200, מרביתם מוסלמים.

אדמות הכפר השתרעו אז על 15,429 דונם, אשר 1,257 מתוכם נמכרו ליהודים.

תושבי הכפר ברחו ב-25 במאי 1948,

מַדַאח'יל

הכפר שכן באזור מישורי בקצה הצפון-מזרחי של עמק החולה, כקילומטר אחד ממזרח לנחל הבניאס, ו-30 ק"מ מצפון-מזרח לצפת.

פחות מקילומטר מצפון לכפר שכן תל אל-תֻרמֻס, בו נמצאו עדויות להתיישבות מתקופת המאה הרביעית לפנה"ס.

ב-1931 חיו במדאחיל מאה תושבים.

תושביו עזבוהו ב-30 באפריל. אין מידע לגבי יעד בריחתם.

כפר סאלד

מייסדי הקיבוץ היו עולים מהונגריה, מגרמניה ומטרנסילבניה, שהתיישבו בשנת 1934 בחצרות איכרים בגדרה.

בשנת 1935 עברו למחנה שמוקם כקילומטר וחצי מדרום למושבה, המקום כונה בפי מייסדיו "שער הנגב".

בתאריך 15 באוגוסט 1937 הועלה היישוב על הקרקע על ידי חברי הגרעין המיישב, במסגרת יישובי חומה ומגדל, בנקודה שבה הוקם מאוחר יותר קיבוץ חפץ חיים ונקרא "כפר סאלד"‏. אולם בשל קשיים בהספקת מים ליישוב, ננטשה הנקודה וחבריה שבו למחנה "שער הנגב" שמדרום לגדרה‏‏^.

בתאריך 13 בנובמבר 1942, עלו על הקרקע בנקודת הקבע בגליל, בשולי המורדות המערביים של רמת הגולן, במרחק כ-300 מטרים בלבד מגבול סוריה.

בתאריך 9 בינואר 1948 הותקף הקיבוץ מכיוון הגולן בידי כוח ערבי גדול, במה שנחשב להתקפה הערבית הגדולה הראשונה על יישוב מבודד במלחמת העצמאות, והראשונה שבאה מעבר לגבול.

הצבא הבריטי הוזעק למקום וסייע בהדיפת ההתקפה.

בקרב נהרגו חבר הקיבוץ איש "ההגנה", ועשרים וארבעה לוחמים ערבים.

זמן מה לאחר המתקפה פונו ילדי הקיבוץ לעין חרוד, שם שהו במשך כמה חודשים.

בימים הראשונים של מלחמת ששת הימים, טרם פעל צה"ל כנגד הצבא הסורי, הפגיזו הסורים קשות את יישובי עמק החולה. למעלה מ-300 פגזים התפוצצו בשטחו וגרמו נזק למבנים רבים.