בית השיטה - שאטה, מֻרַסּֿסֿ, יֻבּלָא

בית השיטה

וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה-אִישׁ אֲשֶׁר-אִתּוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה--אַךְ הָקֵם הֵקִימוּ, אֶת-הַשֹּׁמְרִים;

וַיִּתְקְעוּ, בַּשּׁוֹפָרוֹת, וְנָפוֹץ הַכַּדִּים, אֲשֶׁר בְּיָדָם. כ וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הָרָאשִׁים בַּשּׁוֹפָרוֹת, וַיִּשְׁבְּרוּ הַכַּדִּים,

וַיַּחֲזִיקוּ בְיַד-שְׂמֹאולָם בַּלַּפִּדִים, וּבְיַד-יְמִינָם הַשּׁוֹפָרוֹת לִתְקוֹעַ; וַיִּקְרְאוּ, חֶרֶב לַיהוָה וּלְגִדְעוֹן.

כא וַיַּעַמְדוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, סָבִיב לַמַּחֲנֶה; וַיָּרָץ כָּל-הַמַּחֲנֶה וַיָּרִיעוּ, ויניסו (וַיָּנוּסוּ).

כב וַיִּתְקְעוּ, שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת הַשּׁוֹפָרוֹת, וַיָּשֶׂם יְהוָה אֵת חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, וּבְכָל-הַמַּחֲנֶה; וַיָּנָס הַמַּחֲנֶה עַד-בֵּית הַשִּׁטָּה, צְרֵרָתָה

שופטים, פרק ז

בחפירות ארכיאולוגיות בתל שאטה, התגלו מִמצאים רבים מאוד (אבני מיל רומיות, עמודי שיש, כותרות, אבני ריחיים, מטבעות, כדים, נרות שמן, כלי זכוכית ועוד).

יש להניח כי חלקם הועברו למקום מבית-שאן במרוצת הדורות.

נמצאו גם מזבח מרובע וכבד לשימוש ביתי שעליו ראש פר מקרין

ומזבח מעוגל וצנוע להקרבת מִנחה ביתית. מטמון תכשיטי נדוניה שהחביאה אחת מבנות היישוב הקדום בכד חרס מעוטר.

כמו כן התגלו חלקי כלי חרס מזוגגים ומצוירים בעיטורים יפים, שמוצאם באיראן ואפגניסטן.

במקום התקיים יישוב זעיר, מהתקופה הערבית הקדומה, התקופה הצלבנית ועד לחורבנו בפלישה המונגולית, בסוף המאה השלוש-עשרה לספירה.

שאטה

בשלהי המאה התשע-עשרה שוכנו במקום אריסים מהכפר סָנוּר שבצפון השומרון.

עם רכישת הקרקע על-ידי הסוכנות היהודית בשנת 1935 הם פונו מהחוּשוֹת הדלות.

מֻרַסּֿסֿ

הכפר ניצב על רכס נמוך בין ואדי אל-עַשַה [נחל יששכר] מצפון וואדי גַ'לוּד [נחל חרוד] מדרום.

ב-1596 אל-מֻרַסֿסֿ היה חווה ששילמה מסים לממשל העות'מני.

בסוף המאה ה-19 היה במקום כפר קטן.

ב-1944-45 חיו בכפר 460 תושבים, מוסלמים רובם מלבד עשרה נוצרים,

שטחו עמד על 14,477 דונם, ש-3,002 מהם נרכשו בידי יהודים.

נסיבות נטישת הכפר מפורטות בלשונית מיוחדת.

יֻבּלָא

הכפר הקטן שכן בצד הדרומי של אוכף נמוך דרכו עבר ואדי אל-טַייבּה.

המקום כונה בפי הצלבנים הוּבֶּלֶת'.

אדמות ביצה כיסו חלק מהאזורים שמצפון ומצפון מערב לכפר.

ב-1944-45 חיו בכפר 210 תושבים מוסלמים,

שטחו עמד על 5,165 דונם, ש-1,758 מהם נרכשו בידי יהודים.

אך סביר להניח שעקב סמיכות הכפרים, דומות לאלו של מרסס.מידע לגבי נסיבות כיבוש הכפר והתרוקנותו מתושביו אינו בנמצא.

בית השיטה

ראשיתו של קיבוץ בית השיטה, בהתארגנות של קבוצות מבוגרי גימנסיה הרצליה בתל אביב ובית הספר הריאלי בחיפה,

שהקימו ב-1928 את "קבוצת החוגים" בחדרה. כעבור זמן מה הצטרפו אליהם חברי "לגיון הצופים" שפרשו מתנועת הצופים בירושלים ובפתח תקווה. איחוד הקבוצות הביא להקמת תנועת הנוער "המחנות העולים", אולם הקבוצה שמרה על שמה, קבוצת החוגים.

ב-1931, לאחר תקופת מעבר במחנה עבודה בכפר יחזקאל, החליטה קבוצת החוגים להצטרף לקיבוץ המאוחד והתיישבה

במחנה זמני ליד מעין חרוד. שם התגבשה הקבוצה וקיבלה חיזוק משמעותי מבוגרי תנועות נוער חלוציות מגרמניה שהגיעו

לאחרי שעברו הכשרה חקלאית, טרם עלייתם לארץ.

ב-1935 נרכשו אדמות שאטה, והקיבוץ הקים עליהן את נקודת הקבע שלו.