האון -סַמְרָא

סַמְרָא

הכפר בעל המבנה המלבני שכן באזור מישורי בחוף הדרום-מזרחי של הכנרת, שלושה ק"מ ממערב לגבול סוריה ועשרה ק"מ מדרום-מזרח לטבריה.

ב-1944-45 מנה מספר התושבים כ-290, רובם מוסלמים.

ושטחו עמד על 12,563 דונם, מהם 1,708 נרכשו בידי יהודים.

מסגד עמד במרכז הכפר, אשר נמצאו בו שרידים קדומים, כולל יסודות בניינים ואתרי קבורה רומיים.

תושבי אל-סמרא עזבו את כפרם ב-21 באפריל 1948, כתוצאה מכיבוש טבריה שלושה ימים קודם לכן.

רוב התושבים עקרו לסוריה, וחלקם יושבו מחדש בכפר שעבּ שבנפת עכו.

האון

היישוב נוסד באוגוסט 1949 כהיאחזות נח"ל‏ ליד עין גב ועבר למקום הקבע של באוקטובר אותה שנה.

מייסדי הקיבוץ היו כ-120 חברים משני גרעינים: גרעין נח"ם של עולים מפולין שהגיעו לארץ ישראל ב-1947 ועברו הכשרה בקיבוץ כנרת וגרעין של עולים מתנועת הבונים בהונגריה שעלו דרך מחנות קפריסין ועברו הכשרה בכפר גלעדי. בסמוך לעליה על הקרקע הם עברו הכשרה בעין גב‏ שלושה חודשים לאחר העלייה על הקרקע הצטרפו לקיבוץ חברת נוער מטורקיה

הסכמי שביתת הנשק עם סוריה, שנחתמו ב-20 ביולי 1949, הביאו לנסיגת הצבא הסורי משטח ארץ ישראל המנדטורית. אולם ישראל הסכימה על קביעת שטח מפורז בתוך תחומי ארץ ישראל המנדטורית, בעיקר בשטחים מהם התפנה הצבא הסורי. באזור המפורז הוגבלה הכנסת צבא אך נקבע שתותר חזרה לחיים אזרחיים סדירים.

לפי הפרשנות הסורית, השטח המפורז היה מעין שטח הפקר ומשמעות המונח "חזרה לחיים אזרחיים סדירים" פירושה שרק מי שהתגורר באזור לפני מלחמת העצמאות רשאי להמשיך להתגורר בו. לעומת זאת, לפי הפרשנות הישראלית היה זה שטח ריבוני ישראלי שאסור להחזיק בו צבא, אך פעילות אזרחית הותרה בו, בתאום עם האו"ם וללא כל צורך בתאום עם סוריה.

הבדלי פרשנות אלה ורצונה של ישראל לבטא את ריבונותה בשטח היו אחד הגורמים העיקריים להקמת האון (כמו גם תל קציר הסמוך). ב-23 באוגוסט 1949.

עוד לפני שהכוחות הסוריים פינו את השטח המפורז, עלו חברי האון על הקרקע מדרום לעין גב במבצע שנקרא "חומת הכנרת".

סוריה מחתה בפני ועדת שביתת הנשק של האו"ם, אשר קבעה שהעלייה על הקרקע הייתה בניגוד להסכם, שכן לא תואמה עם האו"ם. סוריה גם עכבה את פינוי כוחותיה ממובלעת משמר הירדן בטענה שהקמת היישוב מדרום לעין גב מהווה הפרה של הסכם שביתת הנשק‏.

בתחילה ישראל טענה שהיישוב הוקם עוד לפני חתימת הסכם שביתת הנשק‏. בהמשך הושג הסכם שישראל תפנה את היישוב שהוקם ללא תיאום ותקים את היישוב במקום אחר בתיאום עם האו"ם וישראל קבלה אישור בכתב להעלות את האון על הקרקע מצפון לכפר הערבי א-סמרא.

בעקבות זאת ישראל הודיעה שהיא מקבלת את עמדת ועדת שביתת הנשק ותפרק את היישוב שהוקם מדרום לעין גב. ב-8 באוקטובר 1949 הורה הרמטכ"ל על פירוק היישוב מדרום לעין גב והעברתו למיקום הנוכחי של קיבוץ האון. מחאת הסורים כנגד הקמת האון במקומו החדש נדחתה על ידי ועדת שביתת הנשק של האו"ם‏