פרוד - אלפַרָּאדֿיָּה

באר שבע הגלילית

ככפר קטן מן התקופה הישראלית.

בתקופה הרומית המקום הפך להיות לעיירה גדולה.

העיירה בוצרה ע"י יוסף בן מתיתיהו כחלק מההכנות למרד של 66 לפנה"ס.

המקום נזכר במקורות כגבול בין הגליל העליון והתחתון.

שם החורבה בערבית הוא "אבו שבע" שמזכיר את שמה העברי.

אלפַרָּאדֿיָּה

הכפר שכן שמונה ק"מ מדרום-מערב לצפת, במורדות הדרומיים של הר זאבוד [מירון].

יתכן שהכפר נבנה על גבי אתר של כפר שנודע בתקופה הרומית בשם פַּרוֹד.

ב-1596 חיו בכפר 237 תושבים.

ב-1944-45 עלה מספר תושבי הכפר ל-670, רובם מוסלמים,

שטחו עמד על 19,747 דונם.

אנשים מכפרים שכנים, בעיקר עכּבּרה ואל-דֿ'אהריה אל-תחתא, מצאו מקלט באל-פראדֿיה בתחילת מאי 1948, כשנסו מכפריהם בשל מבצע יפתח.

הכפר עבר לשליטה ישראלית רק ב-30 באוקטובר 1948, במהלך מבצע חירם.

בבפברואר 1949, פונו חלק מהתושבים לכפרים אחרים בישראל, וגורושו אחרים למשולש שכם-טולכרם-ג'נין שבגדה המערבית.

פרוד

מייסדי היישוב היו ניצולי השואה מהונגריה ומטרנסילבניה, חברי תנועת "דרור", שהעפילו ארצה באפריל 1947, והוכשרו בקיבוצים דפנה, עין חרוד ומעוז חיים

ב - 15 במאי 1949 עלו בני הגרעין על הקרקע סמוך לכפר הערבי אל-פראדיה.

במהלך השנים הצטרפו לקיבוץ גרעין מצפון אפריקה, חברי תנועת 'דרור' מאורוגוואי ומארגנטינה וכן חברים בודדים.‏

בתחילה נקרא הקיבוץ "גרדוש", על שמו של מייסד גרעין מקימי הקיבוץ בהונגריה יוסף גרדוש‏ - ממנהיגי תנועת "דרור-הבונים" בהונגריה,‏ ניצול השואה, שנפטר מבעיות לב בטרם עלותו לארץ.

בהמשך שונה שמו ל"פרוד", בהתבסס על היישוב היהודי העתיק פרוד שהיה קיים במקום זה בתקופת התלמוד.