נהלל - מהלול

במקום התקיים יישוב בתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה, הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית.

בקרבת היישוב הקדום נמצאה כתובת "שבת" שלדעת החוקרים ציינה את תחום השבת של היישוב הקדום או של תל שמרון הסמוך.

נראה ששם הכפר שימר את שם היישוב הקדום "נהלל-מהלול" מתקופת המקרא ומתקופת התלמוד ששכן באזור.

כונה על-ידי הצלבנים מַאוּלָה.

תל שמרון

שִׁמֶ‏רוֹן הייתה אחת הערים החשובות בצפון ארץ ישראל בעת העתיקה.

נזכרת בתנ"ך בשם זה, ובתעודות מחוץ למקרא בשם שמע'ון.

זוהתה בתל הקרוי בערבית "תל סַ‏מוּ‏נִיֶ‏ה", ליד כביש הכניסה לתמרת.

היסטוריה

העיר שמרון הייתה אחת מכמה ערים כנעניות מבוצרות שחלשו על עמק יזרעאל, ואשר המשותף לכולן היה הימצאותן בשולי העמק בסמוך לדרכים מרכזיות שהובילו אליו. יש המשערים כי בתקופת הברונזה הקדומה הייתה הגדולה בערי עמק יזרעאל.

בכתבי המארות ובמכתבי אל-עמארנה נזכרת העיר בשם שמע'ון או שמעונה (שַמעֻנַ).‏

בתקופת הברונזה המאוחרת העיר הייתה כמו ערים אחרות בכנען, כפופה לשלטון המצרי.

בתנ"ך מופיעה שמרון ברשימת הערים הכנעניות שהיכה יהושע בן נון

"מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן מְראוֹן אֶחָד מֶלֶךְ אַכְשָׁף אֶחָד" (ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק כ'),

ברשימת הערים בנחלת שבט זבולון

"וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן" (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ט"ו).

בתקופה ההלניסטית הוקם היישוב למרגלות התל, ושמו שונה לשמעוניא או סמוניה.

העיר שימשה כאחד המרכזים במרד הגדול ובשנת 66 לספירה התבצרו בה אלפי יהודים, ונערך קרב בינם לבין הצבא הרומי .

ב-1867 הגיעה למקום קבוצה של טמפלרים גרמנים, אולם הם נאלצו לעזוב לאחר תקופת זמן קצרה, מחמת המלריה.

האזור ליד התל שימש כמקום ההתיישבות הראשון של מתיישבי נהלל. הם גרו במקום בשנה הראשונה בתקופה בה ייבשו את הביצות במקום התיישבות הקבע של המושב.

החל מ-1936 שימש המקום כתחנת הכשרה של תנועת המושבים.

ב-1936 התיישבו במקום בני הדור השני של נהלל וקיימו קומונה, שהתקיימה עד 1939.‏

בשנת 1948 הוקם על הגבעה הסמוכה לתל קיבוץ תימורים, שהפך ב-1953 למושב שיתופי ושנה לאחר מכן עבר דרומה לאזור קסטינה בגלל מחסור בקרקעות.

בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוקמה על המדרון של התל (באזור העיר התיכונה) מעברה לקליטת עולים שיועדו להקים את מגדל העמק ורמת ישי.‏

מֻגַ'ידַל

הכפר שכן על המורדות הדרומיים המתונים של ואדי אל-מֻגַ'ידַל, שישה ק"מ מדרום-מזרח לנצרת, בצד שרידים של דרך רומית.

ב-1596 חיו בכפר 22 תושבים.

ב-1944-45 חיו באל-מג'ידל 1,640 מוסלמים ו-260 נוצרים.

אדמותיו השתרעו אז על 18,836 דונם, מהם 485 שנרכשו בידי יהודים.

הכפר נכבש בידי יחידה של חטיבת גולני ב-14 או 15 ביולי 1948 במסגרת השלב השני של מבצע דקל,

כשהצבא צר על נצרת. כמו כפרים אחרים בגליל התחתון, אל-מג'ידל התרוקן מתושביו.

מַעלוּל

הכפר שכן שישה ק"מ ממערב לנצרת, בקצה הצפוני של ואדי אל-מֻגַ'ידַל.

וצפה לעבר הכפר אל-מֻגַ'ידַל [כיום בתוך מגדל העמק], שני קילומטר מדרום.

ב-1596 חיו במעלול 77 תושבים.

ובסוף המאה ה-19 גרו בו כ-280 תושבים.

מוזוליאום רומי מפואר, שנקרא קָסְר אל-דֵיר, עמד אז ממש מחוץ לכפר.

ב-1944-45 חיו בו 490 מוסלמים ו-200 נוצרים.

אדמות-הכפר השתרעו באותה עת על 4,698 דונם, מהם 2,719 אשר נרכשו בידי יהודים.

בתחילת המאה ה-20 היו תושבי מעלול אריסים של משפחת סֻרְסֻק מביירות, שרכשה את אדמות הכפר.

ב-1921 מכרה המשפחה 2,000 דונם לחברת הכשרת-הישוב הציונית.

2,000 הדונם שנותרו לא הספיקו לקיום תושבי הכפר, ולכן בבקשת ממשלת-המנדט הסכימה החברה להחכיר 3,000 דונם נוספים לתושבי הכפר עד 1931.

במהלך תקופה זו הועברה האדמה לקק"ל, שתבעה את התושבים ב-1931 בדרישה לשלם שכירות.

בעקבות מאבק משפטי מתמשך הציעה הממשלה פשרה ב-1937, לפיה קק"ל תעביר לממשלה חלקת אדמה שתוחכר לכפריים ותספיק למחייתם, ובתמורה תקבל חלקה בגודל זהה על אדמות-מדינה מדרום לבּיסאן [בית שאן]. יישום התכנית החל רק ב-1946.

כשקק"ל הסכימה לוותר על 3,700 דונם ליד מעלול, בעבור 5,433 דונם ליד ביסאן. אתרע המזל, והבעלות על רוב האדמה בבייסאן היתה נתונה כבר במחלוקת בין מתיישבים ציונים לתושבי אֻם עג'רה הסמוך.

קק"ל אפשרה ככל הנראה לתושבי מעלול להשתמש באדמה שהוצעה להם, אך בשל חוסר יכולתה לממש את בעלותה על האדמה החלופית, יתכן שהיא הוסיפה לדרוש זכויות על אדמת מעלול.

מעלול היה אחד הכפרים בגליל התחתון שנכבשו יום או יומיים לפני כיבוש נצרת ב-15 ביולי 1948, במהלך השלב השני של מבצע דקל בידי יחידה של חטיבת גולני.

הכפר התרוקן כליל מתושביו ובתיו נהרסו.

מגדל העמק

נוסדה בשנת 1953 בקרבת הכפר הערבי הנטוש אל-מוג'ידל כמעברה.

הפכה מאוחר יותר לעיירת פיתוח והוכרזה כעיר בשנת 1988.