צמח - סַמָח'

כפר צמח היה יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד‏, במאה השנייה ובמאה השלישית לספירה.

בשכנות לתושביו היהודים גרו נוכרים דוברי יוונית.

סַמָח'

הכפר שכן עשרה ק"מ מדרום-מזרח לטבריה, ליד החוף הדרומי ביותר של הכנרת, בסמוך למקום יציאת הירדן מהאגם.

בכפר היתה תחנת רכבת של מסילת הברזל חיפה-חיג'אז.

הכפר נוסד בתחילת המאה ה-19 על חורבות העיירה כפר שמע [צמח], שהייתה מיושבת בתקופה הרומית.

ב-1812 היו בו 30-40 בתי בוץ לצד בתי בזלת. בהמשך המאה חיו בכפר כ-200 תושבים,

ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-3,460, מתוכם 3,320 מוסלמים, 130 נוצרים ועשרה בני דת אחרת.

שטחו הכפר עמד אז על 18,611 דונם, שקרוב למחציתם נרכשו בידי יהודים.

רוב האוכלוסיה השתייכה לשבטים הבדווים אל-סוּקוּר ועַרַבּ אל-בַּשַתִיָה.

הכפר התרוקן רק בסוף אפריל 1948, בעקבות כיבוש טבריה ב-18 לחודש.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, בימי המנדט הבריטי, הייתה סמח' מקום תחנת הגבול בין ארץ ישראל הבריטית (פלשתינה) לבין סוריה הצרפתית, זאת אף על פי שהגבול בין שטחי השליטה של שתי המעצמות עבר בתקופה זו בנהר הירמוך המצוי במרחק מה מהמקום. קביעת תחנת הגבול בסמח' נעשתה מטעמי נוחות ששירתו הן את הבריטים והן את הצרפתים.

תחנת הגבול כללה בית הסגר לבהמות, תחנת מכס, מחנה לחיל הספר הירדני ומצודת משטרה‏‏.

לאחר הקמתה של תחנת סמח' הוקם בקרבתה על חוף הכנרת מזח ימי ממנו יצאו ספינות אל עבר טבריה.

בשנת 1921 היו בסמח' 10 משפחות של יהודים, חלקם חנוונים, סוחרים, פקיד רכבת, פקיד טלגרף ושני שוטרים.

בשנים 1940–1941 הוקמה במקום תחנת משטרה, אחת ממצודות טגארט.

במלחמת העצמאות, בליל ה-23 באפריל 1948, נעשה נסיון על ידי כוח מגדוד ברק של חטיבת גולני, לכבוש את סמח'. הצבא הבריטי שחנה במשטרה התערב ופתח באש על התוקפים. הם נאלצו לסגת בהשאירם במקום שבעה הרוגים.

ב-27 באפריל 1948 פינו הבריטים את תחנת המשטרה ומיד נכנסו לתוכה ערבים.

בליל ה-28 באפריל 1948 יצא כוח מדגניה מצויד בחומר נפץ. לאחר קרב יריות הצליחו החבלנים להניח את חומר הנפץ ליד קיר הבניין ולפוצצו. דרך הפרצה חדר הכוח לבניין והשתלט עליו. לפנות בוקר ברחו ערביי סמח' מהעיירה.

המקום נכבש על ידי הסורים ב-18 במאי 1948 ומתחנת המשטרה בסמח' יצא הצבא הסורי בשני ראשים לכיבוש דגניה א' ולכיבוש דגניה ב'.

מגיני הקיבוצים הדפו את ההתקפה תוך פגיעה בטנקים סוריים במטולי פיאט.

חמישה תותחים 65 מ"מ ה"נפוליונצ'יק" שהגיעו לארץ באותו הזמן נשלחו מיד להגנת עמק הירדן, שם הופעלו לראשונה על ידי חיל התותחנים של צה"ל, הפתיעו את הסורים, גרמו לבהלה והיו מהגורמים לנסיגה הסורית בקרב על הדגניות, לכיבוש סמח' ולהדיפת הצבא הסורי מתחומי ישראל.

צמח

כיום מרכז אזורי בעמק הירדן ובו מבני ציבור, תעשייה ועוד.