בית העמק - כֻּויכַּאת

בכפר יאסיף יש בית קברות עתיק ששימש לקבורה יהודית.

החל מהמאה ה- 16 החלו גם יהודי עכו לקבור את מתיהם בבית הקברות בכפר יאסיף.

בית הקברות היה בשימוש עפ"י גירסה אחת, עד אמצע המאה ה- 19 , עפ"י גירסה שנייה, עד מלחמה"ע הראשונה, ועפ"י גירסה שלישית, עד 1929.

עפ"י דיווח בעיתון "מוריה" מ- 16 באפריל 1912, הורחב שטחו של בית הקברות שצר היה מלהכיל את מתי כפר יאסיף ועכו, בתרומתו של בנימין דה רוטשילד.

כֻּויכַּאת

הכפר שכן על גבעה נמוכה בחלק המזרחי של מישור עכו, תשעה ק"מ מצפון-מזרח לעיר.

שרידים ארכיאולוגיים בכפר ובסביבתו כוללים מאגרי מים עתיקים, גתות וקברים חצובים בסלע.

הצלבנים כינו את המקום קוֹקֶט.

ב-1944-45 מנה מספר התושבים כ-1,050.

שטח אדמותיו עמד על 4,733 דונם.

ההתקפה הגדולה הראשונה על הכפר ארעה ב-11 ביוני 1948.

המתקפה נהדפה על-ידי כ-60 לוחמי מיליציה ערבים חמושים ברובים.

כנראה התקיימו שתי התקפות מוקדמות יותר על הכפר, ב-18-19 בינואר וב-6-7 בפברואר, שנהדפו אף הן.

עם סיום ההפוגה ב-9 ביולי, תושבים ששיתפו פעולה עם הציונים באו למח'תאר הכפר וביקשו ממנו שייכנע, אך הוא סירב.

באותו לילה החל מבצע דקל והכפר ספג הפגזות כבדות מצד חטיבה שבע וחטיבת כרמלי, שגרמו לשני הרוגים ושני פצועים מקרב התושבים.

המיליציה הערבית נסוגה לגבעה סמוכה.

תושבים רבים מהכפר ברחו לכפר יאסיף, אבו-סנאן וכפרים נוספים שברבות הזמן נכנעו.

תושבי אל-כּויכּאת שנשארו בכפר, רובם זקנים, גורשו לאחר זמן קצר לכפר יאסיף.

בית העמק

היישוב עלה על הקרקע בשנת 1949 בידי חברי גרעין "לאור" מהונגריה, שקיבל השלמות מגרעיני תנועת הבונים מבריטניה ומהולנד.

מקור שם היישוב מהעיר המקראית "בית העמק" המזוהה בתל מימאס כק"מ אחד מדרום מזרח ליישוב.

היישוב שוכן בקרבת כפרים ערביים רבים ביניהם: אבו סנאן וכפר יסיף.

בעקבות המהומות האלימות באוקטובר 2000 הוגדר היישוב על ידי המדינה כיישוב רגיש.