רגבה - אלסֻמַיְרִיָּה

אלסֻמַיְרִיָּה

הכפר שכן על גבעה ליד החוף, שישה ק"מ מצפון לעכו.

בכפר היו שני אתרים ארכיאולוגיים: תל אל-סֻמַיריה הכיל אבנים מגולפות, רצפת פסיפס, קברים ועמודים;

באבו עטאבּה נמצאו אתר-דת מוסלמי וחרסים.

ממערב לו עברה אמת המים העתיקה שהובילה מים מכברי לעכו.

הכפר נקרא סוֹמֶלֶריה בפי הצלבנים, ויתכן שכונה קטאסיר בתקופה הכנענית.

מקור שמו הערבי הוא ככל הנראה בכת השומרונים, שצוו לצאת מאזור עכו במאה ה-18 ועברו לאזור שכם.

ב-1944-45 גרו בכפר 760 תושבים.

אדמותיו השתרעו על 8,542 דונם.

הכפר נכבש ב-14 במאי 1948 במסגרת מבצע בן-עמי בידי חטיבת כרמלי שאיגפה אותו מצפון-מערב ומדרום.

מיליציית הכפר, שמנתה 35 גברים, הגנה על הכפר והותקפה בידי הכוחות הפולשים. לאחר קרב קשה, אלו מתושבי הכפר שלא נהרגו או נפצעו, ברחו.

ההתקפה השאירה דרך פתוחה לערבים להימלט מזרחה ואכן תושבי הכפר ברחו ממנו עם התקרבות ההפגזות והלוחמים.

רגבה

המושב נוסד ב-1946 על ידי קבוצת עולים אשר שירתו יחד בבריגדה היהודית.

גרעין ההתיישבות כלל מספר מצומצם של מתיישבים, ומשפחותיהם הצטרפו במהלך ההקמה.

האדמות שנבחרו להתיישבות היו ממוקמות בין שני כפרים ערבים, מצפון מזרעה ומדרום סמריה, מה שהוביל לחיכוכים בין התושבים השכנים למתיישבים.

תחילה הוקם המקום כקיבוץ, אך ב-1949 הוא הפך למושב שיתופי, משום שהעולים מגרמניה לא הסכימו לוותר על השגרה המשפחתית לטובת לינה משותפת של הילדים מחוץ לבית.