במקום נמצאו שרידים מן התקופה הרומית ועד לעותומנית והוא שימש כבית חווה, מקום תצפית.
בתקופה העותומנית היה בו כנראה חאן לעוברי-אורח.
יַרְדָא
הכפר שכן 10.5 ק"מ מצפון-מזרח לצפת,
ב-1944-45 עלה מספר התושבים לעשרים, מוסלמים כולם.
אדמותיו השתרעו על 1,368 דונם.
יתכן שהכפר נכבש במהלך מבצע יפתח באפריל-מאי 1948.
משמר הירדן
המושבה הוקמה לראשונה בשנת 1884 כחווה חקלאית פרטית בשם "שושנת הירדן".
לאחר שנוכח בעליה כי לא יצלח לבדו לתחזק את החווה הנידחת מכרה מחולקת ליהודים שאחזו באדמה בעזרה כספית של "חובבי ציון". הם ייסדו את המושבה משמר הירדן.
בחודש אלול שנת ה'תר"ן (ספטמבר 1890). ב-1898 נטלה חברת יק"א תחת חסותה את המושבה, רכשה עוד אדמות והוסיפה מתיישבים.
במלחמת העצמאות, ב- 6 ביוני 1948 (כ"ח באייר ה'תש"ח) תקפו הכוחות הסוריים את היישוב, אך ההתקפה נהדפה.
ב-10 ביוני הותקף שוב היישוב, והפעם המושבה נכבשה והוחרבה לאחר שנערכו קרבות מבית לבית.
בקרב נהרגו 14 אנשים מתושבי וממגיני המושבה.
מקצת התושבים אשר נותרו בחיים לאחר הקרב הקשה, נפלו בשבי הסורי ושהו בו 13 חודשים.
בתום המלחמה, בכ"ב בתמוז תש"ט, 20 ביולי 1949 חזר השטח לשליטה ישראלית במסגרת הסכמי שביתת הנשק, אולם המושבה לא נבנתה מחדש. על אדמותיה הוקמו הקיבוץ גדות ומושב העובדים משמר הירדן.