שדה אילן - כַּפר סַבְּת

כפר שובתי

מוזכר בתלמוד כישוב יהודי הסמוך ומעל טבריה.

המקום נודע בשם כפר שבתאי בתקופה הרומית.

בין הישוב לנחל, עברה "דרך חורן" של התקופה הממלוכית והלאה שכנראה נסללה בחלקה על דרך רומית קדומה דרך שירדה לטבריה.

במקום מבנה קטן שהוא מצודה צלבנית קטנה.

כמות גדולה מאוד של פריטים ארכיטקטונים האופיינים לישוב עשיר הכוללים בתי בד -משקופים-חדרי מרתף-עמודי אבן מגיר שרידי מבנים רבים וחומה וכותרות קורינתיות לא מעטות.

כפר סבת שהוקם עליו נזכר לראשונה על-ידי הגיאוגרף הערבי אל-מקדיסי שנפטר בשנת 985 לספירה.

בפי הצלבנים כונה המקום כָּפַרְסֶת.

כַּפר סַבְּת

הכפר שכן בגליל התחתון המזרחי, 10.5 ק"מ מדרום-מערב לטבריה, על מישור שמשתפל בהדרגה, וצפה צפונה לעבר ואדי [נחל אדמי].

ב-1596 חיו בכפר 160 תושבים.

בכפר גרו גם בני השבט הבדווי עַרַבּ אל-מַשַרִיקָה, שחיו באוהלים.

חורבת אֻם אל-עלאק שכנה בסמוך והוותה המשך של הכפר.

ב-1944-45 חיו בכפר 480 תושבים, מוסלמים כולם.

שטחו עמד על 9,850 דונם, שלמעלה ממחציתם נרכשו בידי יהודים.

תושבי הכפר נמלטו ממנו ב-22 באפריל 1948 כתוצאה מכיבוש טבריה בידי ההגנה, ארבעה ימים קודם לכן.

שדה אילן

הגרעין המייסד של המושב, שכונה "מצפה הגליל", הוקם בדצמבר 1936‏, על ידי יוצאי הולנד וגרמניה, שקבלו הכשרה בהולנד.

לאחר עלייתם הקימו פלוגת הכשרה בכפר גדעון‏.

בתחילת ינואר 1940 עלה חלוץ של הגרעין לחוות השומר כדי לעבד את אדמות נטעים ופיק"א בסג'רה, על פי חוזה חכירה זמני עם פיק"א, בעקבות בקשת תושבי סג'רה (העברית ולימים - אילניה) שהאדמות ייושבו בידי גרעין דתי‏.

בשנה הראשונה חיכו המתיישבים לסיוע של המוסדות המיישבים שלא הגיע.

בעקבות זאת עלו מחשבות לעזוב את סג'רה‏, אולם לבסוף הם נשארו עד מלחמת העצמאות.

במלחמת העצמאות השתתפו אנשי מצפה הגליל בהדיפת התקפה בסוף מרץ 1948‏ ובקרבות סג'רה ביוני 1948‏.

שניים מחברי הגרעין נפלו בקרבות ביולי 1948‏.

הנשים והילדים פונו למשך הקרבות לשדה יעקב‏.

בתי המקום נפגעו בקרבות, אולם לא הוחל בשיקום ממשי, בגלל שהנקודה הייתה צרה מלהכיל את החברים ואנשי הגרעין המתינו בציפייה לעבור ולהקים יישוב קבע במקום קרוב‏

בשנת 1949, בסיוע הפועל המזרחי והסוכנות היהודית, עבר המושב למיקומו הנוכחי, ממזרח לכביש 65, כשלושה קילומטר דרומית לצומת גולני.