שקר שחוזרים עליו נעשה אמת. מאת יששכר עשת
"כשחוזרים על השקר פעמיים, נעשית אצלו אמת," אמר רבי נחמן מברסלב. יוזף גבלס אמר משהו דומה והשתמש לצרכי התעמולה הנאצית ברעיון ש"שקר שחוזרים עליו הרבה פעמים הופך לאמת."
המסמך "פרוטוקולים של זיקני ציון" הוכח כמזויף. זה לא הפריע לאנטישמים להפיץ אותו כעדות לתוכנית של היהודים להשתלט על העולם.
למדתי במשך השנים להבין שהקושי לחיות באי וודאות גרם לי לשקר להגיד אני יודע. היום אני אומר "המחקר אומר שיש סיכוי ש..."
קשה להבחין בין שקר לאמת. חשבתי שהתורה והפרשנים הרבים יודעים להבחין בין אמת לשקר, אבל לא. הרבה מילים ותשובה אין. הם לא הצליחו לתת בידינו מפתח לזיהוי שקר.
דווקא המחקר הלא מדויק נותן בידינו כמה כלים שעשויים לסייע באופן חלקי לזהות שקר. אם נדע לזהות שקר נוכל לדעת יותר מה יש לעשות. מאה אחוז אין, אבל למדתי מפרופסור דניאל כהנמן כי במצבי אי וודאות ניסיונות, טעויות ותיקון טעויות מבטיחים יותר דיוק. זוהי הגדרת האינטואיציה של כהנמן.
א. דיבור שהוא וודאי הוא שיקרי. איננו יודעים בוודאות משהו, אלא רק בהסתברות. "אני יודע" היא אמירה שקרית. "יתכן ש..." יותר אמיתית.
ב. אמירה ללא ביסוס של נתונים עובדתיים ובמקום נתונים מדברים על הגיון "ההגיון אומר ש..." היא בדרך כלל שקרית. שקרנים תמיד יעסקו הרבה בלנסות להוכיח לכם בהוכחות הגיוניות למה הם צודקים.
ג. אמירה שמסתמכת על רגשות "אני מרגיש ש..." רגש אינו מעיד על עובדה. רגש הוא תגובה לעובדה.
ד. בחינת דברי הדובר בעבר, האם היה להם בסיס עובדתי?
ה. "אני תמיד צודק" "אני אף פעם לא טועה." זהו שקר גס.
ו. "אני לא משנה את דעתי אף פעם" אמירה זו אינה שקרית אבל אנשים כאלה נאלצים לשקר לצורך התאמת הדעה למציאות.
ז. שקרן אף פעם לא מודה שטעה. הוא תמיד יאשים אחרים.
ח. שקרנים יגידו לך תמיד שהם דוברי אמת.
ט. אנשים אלימים ושתלטנים מרבים לשקר ולהאשים אחרים כדי להצדיק את הכוחניות שלהם.
נכון עדיין קשה לזהות את השקר אבל כך יש סיכוי מסוים להצליח.