113. בראשית התחלה עם הרבה שכולים

113 בראשית. התחלה עם אלפי שכולים

מאת יששכר עשת isas.eshet@gmail.com

בראשית של היום אינה הבראשית של פעם. פעם פעם וַיַּרְא בורא-העולם אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי. בעולם ההוא, אדם חי בגן-עדן שכולו מעדנות.

   גם כאשר האדם למד לדַּעַת להבחין בין טוֹב וָרָע, כלומר להיות איש מוסרי, עדיין העולם היה טוב מאד. נִפְקְחוּ עיני כל הָאָדָם להיות דומה לה' לָדַעַת להבחין בין  טוֹב וָרָע.

   אחרי מבול-הצרות, כבר אין גן-עדן. החיים קשים, מלאי סכנות, עצב, כאב ועבודה קשה שלא תמיד מתגמלת. סופם מוות שעלול להיות גם אכזרי. מתנת ה' לאדם היתה השאלה אַיֶּכָּה? כלומר איפה האנושיות שבך? יש לאדם אפשרות לבחור בכל מצב באנושיות, כי זהו האדם, הדומה לה'.

   ברגעים קשים של כעס ועצב, חרון-אף ופנים-נפולות, שכול וכישלון, קשה להפגין אנושיות. ה' מציע את הרגעים הללו כרגעים מכוננים: אִם נֵּיטִיב שְׂאֵת את הקשיים הרגשיים, ייטב לנו. ולא, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, ומחכה לפגוע באנושיות. אפשר ללמוד למשול ברגשות הללו ולא לפגוע.

עֶת מֶדִיטַצְיָה וּתְפִלָּה, נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע וְנִלְמַד מִנִּסָּיוֹן. (מתוך טיפולי CBT גל שלישי)

לנחם אלפי שכולים: כיום, הרחק מגן-עדן אנו מוזמנים את השכול של אלפי סבים וסבתות, הורים, וילדים. נזהה אותם בסביבתו. הם לפעמים נחבאים, לדבריהם שקופים. ואז, בכל יום, נתייחס אליהם בדרכים שונות. בברכה, במתנה, בעזרה. שלא יהיו רק עם משפחת השכול. שיהיו מעורבים בכל העם בהבנה.